כשהפעמונים מצלצלים
הפעמון הראשון היה פעמון אזהרה, הוא צלצל בעקביות חודש אחרי חודש בראש שלי ואני התעלמתי ממנו, עד שהפך להיות רעש רקע, כמו טרטור של מקרר שבלעדיו נדמה לך שאינך יכול להירדם.
הפעמונים הבאים שצלצלו היו מהסלולארי, שיחה ממקור לא ידוע שהתעקש שאענה לו למרות שסיננתי אותו שוב ושוב. לבסוף עניתי. זו הייתה הפקידה מהבנק, לקול שלה היה צליל של אוברדראפט עצבני.
הבנתי שכבר אי אפשר לדחות את העניין וצריך להודות באמת המרה:
אני לא כלכלן מי יודע מה. אני שוקע בחובות. אני צריך עזרה.
ככה, במצב הזה, הגענו, אשתי ואני, אל עמותת "פעמונים" - ארגון של מתנדבים שמסייע בחינם למשפחות ויחידים לעלות על דרך המלך בניהול תקציב משפחתי. כמו רוב הישראלים הכרנו את תכנית הריאליטי "משפחה חורגת" עם המאמן אלון גל, וחשבנו שככה הולך להיראות התהליך. כלומר שאלון גל יעביר אותי מסלול מכשולים של גולני כדי להוכיח לי שאין דבר כזה "לא יכול" אלא יש רק "לא רוצה", אבל כצפוי- התבדינו.
פגשנו במשרד קטן את יאיר מגעתון, ואחרי כוס מים, לחיצות ידיים וחיוכים, לקחנו נשימה ארוכה והתחלנו לצעוד בדרך אל עתיד שפוי יותר, רחוק ככל הניתן מקולה המדכא של פקידת הבנק.
הפגישות הבאות נערכו בתדירות של אחת לכמה שבועות, פעם בביתנו ופעם בביתו של יאיר. ומפגישה לפגישה הרגשנו שאנחנו במקום אחר לגמרי בכל הקשור להתנהלות הכלכלית של הבית. הבנק כבר לא רודף אחרינו ולמען האמת, כחלק מהתהליך- הפסקנו להתייחס אל הדיווחים מהבנק. למדנו להתייחס אל ה"תקציב".
אני כמובן לא אכנס יותר לפרטים על המקרה האישי של אשתי ושלי, אבל על "פעמונים" אני יכול לפרט כמה שארצה הנה, כך למשל מופיע באתר הארגון :
השיטה הפעמונית:
השיטה פשוטה. משפחה, שמסיבה כלשהיא נקלעה לדרך ללא מוצא כלכלית, זוכה לליווי מקצועי צמוד לאורך זמן, ולעיתים גם למענקים והלוואות, עד שהם מוצאים את הדרך המאוזנת, ומרגישים בטוחים לחזור לאוטוסטראדת החיים.
התהליך הפעמוני, מתבצע בשיתוף פעולה הדוק עם המשפחה. יחד עם איש הליווי המקצועי, מחליטים על אלו מסעיפי ההוצאה ניתן לוותר וכיצד לכלכל את צעדיה הכלכלים של המשפחה לתקופה הקרובה.
במהלך הליווי מתבצעת בקרה מדוקדקת ומפורטת לאורך זמן של כל התהליכים הכלכליים בתוכנת CRM ייעודית, תהליך הליווי וסיכומי הפגישות מתועדים באמצעות טפסים ותכתובת וכל אלו גלויים אך ורק בפני מלווה המשפחה, מטעמי חיסיון וצנעת הפרט.
ארגון פעמונים הינו ארגון חברתי בלי מטרות רווח, לכן הכתוב כאן אינו פרסומת ואיני זוכה בגינו לשום טובות הנאה. אלא שיש בהבאת הדברים כאן משום המלצה כנה וחמה לעשות שימוש במה שהאנשים הנהדרים האלה מוכנים, יודעים ורוצים להעניק. אמנם אנחנו מוותרים על התואר "כלכלן השנה" ומאפשרים לאחר ללמד אותנו (ובלי ציניות, זה לא עניין של מה בכך). אבל מצד שני- אנחנו מרוויחים את מרווח הנשימה שבין תקרת מסגרת האשראי לבין משיכת היתר- מרווח הנשימה שאנו כה זקוקים לו תמיד. ומי שחושב שהוא לא זקוק, אולי ימצא ב"פעמונים" מקום להתנדב בו