יובל אזולאי, חוקר ביחידת המחקר, מסלול המצטיינים ללימודי כלכלה ומדע הנתונים באונ. בן גוריון בנגב
מטרת המחקר על גורמי חוסן ושבירות מול משבר כלכלי הייתה לבחון את השפעת תהליך הליווי בפעמונים על החוסן הכלכלי של משק הבית.
המחקר מבוסס על הנחה כי ככל שמשק בית מצויד טוב יותר מבחינה כלכלית לקראת משבר כלכלי (העלול לפקוד כל אחד מאיתנו) כך הוא יוכל להתמודד טוב יותר עם המשבר. הדבר דומה לשני רוכבי אופניים היוצאים לרכיבה, האחד מצויד באמצעי בטיחות, קסדה, מגיני ברכיים, בולמי זעזועים. השני אינו מצוייד כלל.
במידה ויקלעו לתאונה, רוכב האופניים המצויד יפגע פחות.
אמצעי הבטיחות הם משל לגורמי חוסן, והתאונה לזעזוע כלכלי.
המחקר מבוסס על סקר אינטרנטי בקרב 660 משפחות במאגר פעמונים שבוצע בפברואר 2022. חלק מהשאלונים מולאו בראיון טלפוני (כ 5% מהשאלונים).
ממצאים מרכזיים:
(כל הממצאים מובהקים סטטיסטית ברמת סמך של 95%)
הסיכוי של משפחה שלא עברה תהליך ליווי בפעמונים להיפגע כלכלית ממשבר הקורונה עומד על כ 60% בעוד שהסיכוי של משק בית שעבר תהליך ליווי בפעמונים להיפגע כלכלית עומד על קצת פחות מ 50%.
מה שמבדיל בין משק בית שעבר תהליך ליווי למשק בית שלא עבר תהליך אלו המשתנים הבאים:
- המידע הכלכלי של משק בית שעבר תהליך מאורגן ומסודר יותר.
- משפחה שעברה ליווי מפרישה יותר לחיסכון.
- תחושת הביטחון לניהול העניינים הכלכליים גבוהה יותר.
- תחושת מסוגלות להתמודד עם זעזוע כלכלי גבוהה יותר.
אלו הם גורמי החוסן אשר סייעו למשפחה להתמודד עם המשבר.
בשביל להשלים את התמונה, בחנו מה ההתנהגויות הכלכליות המאפיינות משק בית שנפגע כלכלית מהקורונה.
אותם משקי בית התאפיינו ב:
- חסכונות מועטים או לא קיימים.
- הלוואות.
- תחושת ביטחון ומסוגלות נמוכות יותר.
- שותפות מועטה יותר בין בני זוג.
אלו הם גורמי השבירות של משק הבית.
לסיכום, תחושת ביטחון לניהול העניינים הכלכליים, תחושת מסוגלות להתמודד עם זעזוע ורמת חיסכון גבוהה הם גורמי חוסן אשר יסייעו בהתמודדות עם משבר כלכלי עתידי. התנהגויות אלו מתחזקות בעקבות תהליך ליווי בפעמונים.
תגובת דורית ימיני, מנהלת מערך הליווי והשירותים האישיים בפעמונים:
ברור לי שמעבר לגורמים שנמצאו במחקר ההשפעה על המשפחות רחבה יותר במובנים רבים. המשפחות הפונות לסיוע בפעמונים לעיתים קרובות, שרויות במצב הישרדותי, הן מלאות דאגות ממצבן הכלכלי ותודעת המחסור שלהן חזקה. בספרות המקצועית, סנדהיל, מולנייתן ואלדד שפיר, בספרם "מחסור", מצביעים על כך שתחושת המחסור מובילה לחשיבת מנהרה ורוחב פס צר, מה שמשפיע על דפוסי החשיבה של המשפחה וגורם לקבלת החלטות לא מושכלות. לא פלא שהמשפחות שעברו תהליך בפעמונים בתקופת משבר הקורונה עברו תהליך שהוביל אותם ממצב הישרדותי עם כל התחושות שנלוות אליו אל תחושת שליטה ומסוגלות. בנוסף תהליך הליווי המעצים חיזק את תחושת הביטחון שלהן לנהל את ענייניהן הכלכליים, להעיז לחשוב על רכיב החיסכון ולהתבונן קדימה אל העתיד מלאי תקווה. .
ברמה האישית, אני גאה במלווי המשפחות המסורים שלנו שעל אף התקופה המורכבת, המעבר לליווי מרחוק, הקושי ליצור פניות מחשבתית למשפחות, משמעותיים. ניתן לראות כי התהליכים הובילו לשינויים תפיסתיים, תודעתיים מובהקים אצל המשפחות וחיזקו את תחושת המסוגלות של המשפחות לנהל את חייהן. זהו הנדבך המרכזי והבסיסי שבסופו של דבר מוביל לשינוי בהתנהגות הכלכלית, גם אם התוצאה לא נראית בטווח הקצר.
ברמת התמקצעות, שירות הליווי, אני מאמינה שהטמעת מודל הליווי ליציבות כלכלית, על כל רכיביו בקרב המלווים, יסייע לנו לחולל שינויים מעמיקים יותר אצל המשפחות, להאיץ את תהליך השינוי ההתנהגותי ולשמר את ההתנהלות היציבה של המשפחות לאורך שנים.
