מהו חוק נתוני אשראי? 

חוק נתוני אשראי החדש מגדיר את המידע הפיננסי הנאסף על הלקוח ודרכי הפצתו הלאה, ומסדיר דרך לשיתוף בנתוני אשראי של הגופים הפיננסים השונים.  

החידושים העיקריים שבחוק: 

1. מידע החיובי אודות אדם יאסף גם הוא לצד המידע השלילי שנאסף קודם לכן. 
2. מגדיר את המנגנונים להסכמת הלקוח לאיסוף המידע אודותיו ומסירתו לגופים שלישיים.
3. מגדיר את מאגר נתוני אשראי שיוקם וינוהל בידי בנק ישראל ויכלול מידע מרוכז על אדם ממרבית הגופים הפיננסים.  
4. מגדיר את אופן השימוש בנתוני המאגר ע"י לשכות האשראי שיוכלו להנפיק דוחות על אדם לצורך בחינת התנהלותו ומצבו הפיננסי הכללי ואשר ישמשו אותו בעת פניה לקבלת אשראי. ואת השימוש שיעשה בנתונים ע"י חברות עסקיות ואנשים פרטיים שיתנו שירות ללקוח.

מהו מאגר נתוני אשראי? 

מאגר נתוני אשראי הוא מאגר שכולל את תמונת האשראי המורחבת לאדם ומרכז את נתוניו ממרבית הגופים הפיננסים. הקמת המאגר נולדה מתוך ההבנה שהשליטה של הבנקים בתחום האשראי למשקי בית נובעת מהידע הרב שיש להם על לקוחותיהם, המנהלים אצלם את חשבון הבנק. ידע זה מאפשר לבנק לנתח בצורה מדויקת את הסיכון של הלקוח ולדעת האם כדאי לתת לו הלוואה. המידע על הלקוחות במאגר פתוח לכלל נותני האשראי במשק, בשביל שיהיה להם מידע כדי לתמחר בצורה טובה יותר את ההלוואות וישפרו דרמטית את יכולתם להתחרות בבנקים. 

החוק מגדיר ארבע מטרות להקמת מערכת נתוני אשראי: 

• הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי. 
• הרחבת הנגישות לאשראי. 
• צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים. 
• יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו. 

איזה מידע נכלל במערכת נתוני אשראי? 

המאגר כולל את היסטוריית האשראי של הלקוח בשלוש השנים האחרונות. אילו הלוואות הוא נטל, מסגרות האשראי שקיבל מהבנק וחברות כרטיסי האשראי, מה היסטוריית התשלומים שלו (מה שמעיד על מוסר התשלומים שלו), וכן האם יש נכסים שהוא שיעבד אל מול ההלוואות (בית, רכב, תיק ני"ע וכדומה). 

המאגר לא כולל מידע על הריבית שמשלם הלקוח בגין ההלוואות השונות, וכן לא כולל מידע על נכסים שיש ברשותו (למעט אלה המשועבדים מול הלוואה מסוימת) או על הכנסותיו.  

המאגר לא כולל נתונים כגון עמידה בתשלומים לחברת חשמל, ארנונה וספקי שירות נוספים. 

אילו גופים נכללים במערכת נתוני האשראי? 

גופים פיננסים נותני אשראי – הגופים המחויבים להעביר אל המאגר נתונים הם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, וגופי אשראי חוץ-בנקאיים עם תיק אשראי של יותר מ-250 מיליון שקל. גם גופים ממשלתיים או רשויות ציבוריות שבהם מתנהלים הליכים משפטיים שונים בקשר לחובות שלא נפרעו כסדרם למשל: הכונס הרשמי, לשכת ההוצאה לפועל, מדור חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, בנק הדואר. 

רק גופים שמעבירים נתונים יקבלו נתונים. 

לשכות אשראי – המאגר ישאב באופן שוטף נתונים מהבנקים ומגופי אשראי נוספים ויעביר אותם ללשכות אשראי, שעל בסיסן יעניקו דירוג לכל לקוח. לצורך כך העניק בנק ישראל רישיון ללשכות אשראי, שרק להן תהיה גישה למאגר. כיום מדובר בשלושה גופים: דן אנד ברדסטריט, BDI וקו מנחה. 

כאשר גוף פיננסי (בנקים או גופי אשראי חוץ-בנקאיים) ירצה להציע הלוואות ללקוח, הוא יפנה אל אחת מלשכות האשראי כדי לקבל ממנה את המידע (נתונים על הלקוח ו/או הדירוג שלו).  

מה הקשר בין המערכת לבין קבלת אשראי? 

לקוח שמעוניין לקבל הלוואה מגוף פיננסי יאשר לגוף המסוים לקבל לגביו מידע מהמאגר. הגוף הפיננסי יפנה ללשכות אשראי – גוף מתווך שקיבל את אישור בנק ישראל, בבקשה לקבל את דירוג הלקוח. לשכת האשראי תעבד את הנתונים מהמאגר ותגיש אותם בתוך שניות לגוף הפיננסי בצירוף דירוג שהיא תקבע ללקוח. הגוף הפיננסי יכול להיעזר בדירוג, או לנתח בעצמו את הנתונים שקיבל ולהחליט לגבי תנאי ההלוואה. 

מה הזכויות שלי כלקוח? 

1. קבלת  דוח שנתי בחינם – כל לקוח זכאי לקבל בכל שנה (בין 1 בינואר ל-31 בדצמבר) דוח ריכוז נתונים אחד בחינם. 
   את הדוח ניתן להזמין באמצעות אתר האינטרנט של המערכת, באמצעות המענה הקולי הממוחשב או באמצעות נציג טלפוני. הדוח ניתן להפקה ל-3, 5 או 10 שנים (עם השקת המאגר יהיו זמינים נתונים של השלוש שנים האחרונות, בהמשך תצטבר הסטוריה ארוכה יותר).
   דוחות נוספים ניתן לקבל בתשלום, כמפורט במחירון השירותים. 
2. זכות להגבלת מסירה של נתוני אשראי – לקוח יכול להחליט את אילו גופים לשתף במידע שנאסף עליו
3. זכות להפסקת איסוף של נתוני אשראי – לקוח יכול להחליט שהמידע עליו לא יאסף וימחק לתמיד מהמאגר. 

האם ניתן להיגרע מהמערכת? 

על פי החוק יכול לקוח לפנות אל בנק ישראל ולבקש להיגרע לחלוטין מהמאגר למעט כאשר הלקוח נמצא בהגבלה בחשבון הבנק. אפשרות נוספת היא לבקש להיכלל במאגר של בנק ישראל, אך לדרוש שהנתונים לא יועברו הלאה ללשכות האשראי. היתרון באפשרות השנייה הוא שאם הלקוח ישנה את דעתו ויחליט להצטרף, אז ייכללו גם נתוני העבר שלו. לעומת זאת, אם הוא מחליט להיגרע לחלוטין מהמאגר, אז אם ישנה את דעתו, ייאסף עליו מיידע רק החל מאותה נקודת זמן, מה שיקשה על דירוגו בטווח הקצר-בינוני. 

כאשר לקוח נמצא בתקופת הגבלה לא יוכל להיגרע מהמאגר. להלן רשימת הקריטריונים המצביעים על כך שלקוח אינו פורע או שלא פרע בעבר התחייבות כספית כלשהי, ובעקבותיו מתחילה ללקוח תקופת הגבלה.: 

1. מתן צו כינוס.
2. פתיחת הליך פשרה או הסדר עם נושים.
3. הכרזה על פשיטת רגל.
4. פתיחת תיק על ידי ההוצאה לפועל בעלות משתנה (פרטים באתר רשות אכיפה וגביה). 
5. הכרזה כלקוח מוגבל או כלקוח מוגבל חמור. 
6. פתיחת הליכים בבית משפט בעקבות חוב לבנק,
7. חוב לחברת כרטיסי אשראי או חוב למקור מידע אחר בסכום משתנה (פרטים באתר רשות האכיפה והגביה). 

מי קובע למי ניתנים נתוני האשראי? 

כל לקוח יכול להגביל את מסירת נתוני האשראי שנכללים לגביו במערכת לכל נותני האשראי או לחלקם, לפי בחירתו. ניתן לבחור אם להגביל את מסירת המידע לכל הגופים באופן גורף או רק לחלק מהגופים לפי קבוצת השתייכות לפי סוג הגוף או באופן פרטני לפי שם הגוף. 

עם זאת, כאשר קיימים על לקוח נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים, הלקוח לא יהיה זכאי לבקשה זו. 

מה זה מיופה כח בתמורה?

מיופה כוח בתמורה הוא מי שהלקוח נתן לו ייפוי כוח לקבל עבורו דוח ריכוז נתונים ועל בסיסו לתת לו שירותי ייעוץ בתחום האשראי. הוא יכול להיות יחיד או חברה והוא רשאי לקבל מידע רק באמצעות פנייה ללשכת אשראי. להגשת בקשה למיפוי מיופה כח בתמורה 

מה זה חיווי אשראי? 

שירות חיווי האשראי, נועד לסייע לגוף הפיננסי שנותן את האשראי, במועד מתן האשראי, להחליט האם לתת אשראי ללקוח. חיווי אשראי זו הבעת דעה שתינתן על ידי לשכת אשראי האם יש לתת ללקוח אשראי (כן/לא) לאור הנתונים לגביו במערכת נתוני אשראי. 

באם ביקש לקוח שלא להעביר את נתוניו ללשכות השירות, ויש נתון שמצביע באופן ברור על כך שלקוח אינו פורע או שלא פרע בעבר התחייבות כספית כלשהי, יימסרו נתוני האשראי של הלקוח בכל בקשה לחיווי אשראי.
רשימת הקריטריונים שקובעים מובהקות לאי פרעון הם: 

1. מתן צו כינוס. 
2.  פתיחת הליך פשרה או הסדר עם נושים. 
3. הכרזה על פשיטת רגל. 
4. פתיחת תיק על ידי ההוצאה לפועל בסכום סכום משתנה (פרטים באתר רשות האכיפה והגביה). 
5. הכרזה כלקוח מוגבל או כלקוח מוגבל חמור.  
6. פתיחת הליכים בבית משפט בעקבות חוב לבנק, חוב לחברת כרטיסי אשראי או חוב למקור מידע אחר בסכום של יותר מ-10000 ש"ח. 
7. שליחת התראה מהבנק בעקבות סירוב לכבד 5 צ'קים. 

מהו דוח ריכוז נותנים? 

דו"ח ריכוז נתונים הוא הדו"ח המלא הכולל את כל נתוני האשראי של הלקוח ואת הגופים להם נתת הרשאות לקבלת מידע שנתת במאגר. לסרטון הסבר

למידע נוסף: 

אתר האינטרנט של מערכת נתוני אשראי 

מס' טלפון לפניות וברורים: *6194