במציאות כלכלית הלא פשוטה בה אנו חיים, אנו נדרשים להיום עצמאים יותר גם בבחירותינו הכלכליות: האם אנחנו דואגים לפנות זמן ואנרגיה לניהול נכון של כלכלת המשפחה, האם אנו עוקבים או רושמים את ההוצאות השוטפות במשפחה, האם למדנו להשוות מחירים?
רבים בינינו לא תמיד יודעים להתנהל מבחינה כלכלית, מה שמקשה "לגמור את החודש", ולא פעם נופלים למשבר עמוק המשפיע קשות על איכות החיים ועל חוסנה של המשפחה.
הנטייה הראשונה היא לבוא בטענות. נכון, תמיד אפשר לבוא בטרוניה למדינה ולרשויות ואכן יש הרבה דברים שצריכים להיעשות ולא נעשים. אולם כאמור, עצמאות רוכשים ולא מקבלים במתנה.
ועצמאות מתחילה בראש ובראשונה מהחלטה עמוקה לשאת באחריות לחיינו. חכמנו השתמשו בביטוי חריף: "עשה שבתך חול, ואל תזדקק לבריות". עד כדי כך. לאחר הכרזת העצמאות הכלכלית שלנו צריך מעתה ואילך להתייחס אל כלל ההתנהלות הפיננסית במסגרת המשפחתית כאל משק קטן לכל דבר ועניין, עם הוצאות והכנסות, עם ספקים והשוואות מחירים, עם עמידה על מקח מול כל מי שנמצא אתנו במערכת כלשהי של סחר-מכר.
נדמה שזה גם סודו של יום העצמאות הלאומי: ההבנה ההיא, פעם, אצל מעטים בעם היהודי ולאחר מכן בקרב רבים, שצריך לחתוך את הקשר הגורדי שבין הגלות למצבו הקשה של העם. מעטים בתוכנו החליטו לא לחכות יותר לישועה שתבוא באחרית הימים, אלא עשו מעשה והגשימו את חזון הדורות. הם עלו לארץ ישראל מתוך מטרה לא להישען עוד על חסדי זרים. כמעט בכל המקרים, להחלטת העצמאות והעלייה לארץ נלוותה החלטה להגיע לעצמאות כלכלית. כל הקמת יישוב שהתבסס על חקלאות או מסחר במקום תרומות מכספי "החלוקה" הייתה מימוש בפועל של הרצון לעצמאות כלכלית. היו קשיים שנראו כבדים מנשוא במהלך הדרך, אבל ההחלטה העקרונית סימנה את הכיוון ולאורה הלכנו עד הלום.