מדד פעמונים – מדד החוסן הכלכלי של משפחות ויחידים בישראל, 2022
לפני שנציג את המדד חשוב להבהיר כי פן משמעותי בכוחו של המדד הוא במעקב אחרי השינוי בתוצאה, במהלך השנים על פני ציר הזמן.
האם יש שיפור או לא? האם ניכרת איזושהי מגמה? את זה נוכל לראות בשנים הבאות. ועדיין, חשוב שנתייחס לתוצאת המדד של השנה הראשונה כשלעצמו.
תוצאת מדד החוסן היא 66
זהו ציון ממוצע המשקף את ציוני התשובות שניתנו בסקר שערכנו לגבי שניים מהמרכיבים שכללנו במדד, איתנות פיננסית, מרכיב הכולל בתוכו יכולת להתמודד עם זעזוע בהכנסות ובהוצאות והפרשה לחיסכון. מרכיב של מאזן חודשי , הכולל בתוכו מרכיב של מינוס (משיכת יתר בחשבון), תחושת ביטחון ביכולת לנהל את העניינים הכלכליים והימנעות מצריכה.
אם נזכור שהמדד הוא בעצם ציון מתוך תחום ציונים של 0-100, כמו במבחן, אזי ציון 66 הוא אמנם ציון עובר, אבל האם הוא מספק? לא בטוח שסטודנטית באוניברסיטה תהיה מרוצה מציון 66. זה אמנם ציון "עובר" אבל גם לא מאד רחוק מ"נכשל".
יתרה מזו – הציון הזה הוא ציון ממוצע. עשינו פילוחים של תוצאת המדד לפי אוכלוסיות שונות (לפי מגדר, גילאים, לאום, רמת השכלה, רמת הכנסה ועוד) ומכיון שהציון הוא ממוצע, ברור שיש אוכלוסיות עם תוצאה מעל הממוצע ויש גם כאלו עם תוצאה מתחת לממוצע שמגיעות גם לציון נכשל.
בסקר שאלנו גם שאלות על התנהגויות של ניהול פיננסי ושל ידע פיננסי (התנהגויות של ניהול פיננסי הן למשל מידת המעקב והבקרה אחרי ההוצאות וחשבון הבנק, השוואת מחירים, היערכות להוצאות עתידיות וכדומה. ידע פיננסי כלל שאלות על תשואה, אינפלציה וריבית). חישבנו את התוצאה של כל אחד מהמשיבים, בשני הנושאים האלו ובדקנו האם יש קשר בינם לבין התוצאה במדד פעמונים. אנו מזהים קשר מתאמי ברור.
בממוצע, ככל שרמת הניהול הפיננסי גבוהה יותר, התוצאה במדד פעמונים גבוהה יותר. באותו אופן – בממוצע, ככל שרמת הידע הפיננסי גבוהה יותר, התוצאה במדד פעמונים גבוהה יותר.
אנחנו יודעים שיש גישות שונות וממצאים שונים לגבי המתאם בין אוריינות פיננסית לחוסן פיננסי. אבל בשנה האחרונה התפרסמו מחקרים חדשים שאכן מצביעים על מתאם כזה (למשל המחקר של Kaiser ושותפים מ 2021 והמחקר המשותף של סטיבן לאופר ממכון ברוקדייל של הגוינט, ושל מאיה הרן-רוזן מבנק ישראל מ 2021). וגם בסקר שלנו נראה כאמור מתאם כזה.
בסקר שנערך, שאלנו על נושאים רבים, גם כאלו שאינם נוגעים ישירות למדד פעמונים.
להלן פירוט של חלק מממצאי הסקר כולו (מספרים עגולים).
מאזן חודשי:
- 22% מהציבור דיווח כי נמנע לפחות פעם אחת בשנה האחרונה מצריכת מוצרים בסיסיים (למשל תרופות, מזון חיוני וכדומה)
רמות הכנסה:
- 34% מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע הצהירו כי נמנעו מצריכת מוצרי צריכה בסיסיים לעומת 5% בקרב בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע
לאום:
- 42% מהציבור הערבי הצהירו כי נמנעו מצריכת מוצרי צריכה בסיסיים לעומת 17% בקרב הציבור היהודי.
איתנות כלכלית:
- 70% מהציבור דיווחו כי יתקשו לעמוד בהוצאה חריגה בגובה ההכנסה.
- במקרה של אובדן מקור הפרנסה, יותר מ 20% מהציבור טען כי יוכל לכסות את הוצאותיו במשך חודש אחד בלבד.
רמות הכנסה:
- 28% בקרב בעלי הכנסה נמוכה יכולים לכסות את ההוצאות רק למשך חודש ימים במקרה של אובדן הכנסה (11% בקרב בעלי הכנסה גבוהה).
- 22% בקרב בעלי הכנסה נמוכה לא מסוגלים להתמודד עם הוצאה חריגה בגובה המשכורת (לעומת 6% בקרב בעלי הכנסה גבוהה).
אוריינות פיננסית:
מגדר:
- נשים ענו "לא יודעת" על שאלות ידע פיננסי פי 2 עד פי 3 יותר מאשר גברים.
- בשאלת הקשר בין תשואה וסיכון 31% נשים ענו לא יודעת לעומת 12% בקרב הגברים.
- בשאלת אינפלציה 26% נשים ענו "לא יודעת" לעומת 12.8% בקרב הגברים.
- בשאלת חישוב ריבית דריבית 27% נשים ענו "לא יודעת" לעומת 13% בקרב הגברים.
- 21% מהנשים דיווחו כי אינן נוהגות לקרא את הדוחות התקופתיים מקרן הפנסיה, לעומת 15% בקרב הגברים.
הצבת מטרות פיננסיות:
רמות הכנסה:
- אחוז נמוך יותר מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע דיווח כי הציב לעצמו מטרות פיננסיות (57% לעומת 67% בקרב בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע).
- 33% מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע הגדירו "סגירת חובות" כמטרה הפיננסית שלהם, לעומת 17% בקרב בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע.
- המטרות הפיננסיות הנפוצות ביותר בקרב בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע הן "חיסכון לילדים" (45%) ו"חיסכון פנסיוני" (40%) לעומת 26% ו 22% בהתאמה,בקרב בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע.
הלוואות:
- הסיבה המרכזית בגינה טענו המשיבים כי לקחו הלוואות הינה "כיסוי חובות קיימים" (18% מבין משקי הבית עם הלוואות)
מצב רגשי:
- מחשבה על המצב הכלכלי עלולה לעורר לחץ או חרדה בקרב כ 40% מהציבור
- 27% מהציבור מעיד כי המצב הכלכלי משפיע לרעה על מערכות היחסים במשפחה
- 4% מהציבור דיווח כי אין לו שליטה כלל על המצב הכלכלי שלו
רמות הכנסה:
- 50% ממשקי הבית בעלי הכנסה נמוכה עלולים להרגיש לחץ או חרדה ממחשבה על המצב הכלכלי (24% בקרב בעלי הכנסה גבוהה).
לאום:
- 49% בקרב הציבור הערבי מעידים כי המצב הכלכלי שלהם משפיע לרעה על מערכות היחסים במשפחה (22% בציבור היהודי).
- 15% בקרב הציבור הערבי מעידים כי אין להם כלל תחושת שליטה על המצב הכלכלי שלהם (1.8% בציבור היהודי).
