כולנו חשים לעיתים תחושת תסכול הנובעת מהתמודדות עם מערכות אטומות וגדולות. מערכות שהפרט הקטן הולך לאיבוד בין גלגלי הבירוקרטיה שלהן, בין אם זוהי בירוקרטיית ההנחות ומיצוי הזכויות ובין אם המלחמה העיקשת עם החשבונות השוטפים. כאשר ברקע נמצאת תחושת האי-מסוגלות עצמית אל מול עולם התעסוקה השוחק וחסר הרגש.
מלקולם גלדוול נחשב על ידי רבים ככותב המבריק ביותר במדעי החברה שפעיל היום, וגם אם זהו אינו הספר הטוב ביותר שלו (קדמו לו רבי המכר "מצוינים" "ממבט ראשון" ו"נקודת מפנה" שמומלצים אף הם בחום) הספר בוודאי שווה קריאה. בשפה פשוטה ומרתקת גלדוול בוחן מקרוב מקרים בהם החלש גבר על החזק. המסע הספרותי עובר דרך ילד הלוקה בדיסלקציה שהופך לאחד מעורכי הדין הכי יקרים בארה"ב, כוחות גרילה שמביכים צבאות מיומנים היטב, ורופא אאוטסיידר אחד שכנגד כל הסיכויים מצליח לפתח תרופה לסרטן בקרב ילדים. גלדוול מוביל אותנו למסקנה כי דווקא בחולשה טמון כח עצום ומפתיע שמסוגל לטרוף את כל הקלפים. הספר בוחן מחדש את יחסי הכוחות בין חולשה וכח, ומגדיר את המעלות שצומחות דווקא מן הקושי והעמדה הנחותה.
תחת ידיו של גלדוול סיפורם של דוד וגוליית משמש אילוסטרציה נפלאה לכוחו וייחודיותו של החלש, אבל עוד יותר מכך המחשה של חוסר היכולת שלנו לזהות כח ועוצמה אמיתיים בשעה שאנו רואים אותם, הספר מחולק לשלושה חלקים. ראשית "היתרונות של החסרונות", בו אנו למדים על העוצמה שטמונה בעמדת החלש. לאחר מכן "תיאוריית הקושי הרצוי", שבה גלדוול ממחיש כי פעמים רבות לולא הקושי הכרוך במשימה לא היה ניתן לעמוד בה. ולבסוף "גבולות הכח" סקירה של מצבים בהם דווקא הכוח היווה מגבלה וחסם את הפתרון הרצוי.
קריאה נעימה
