הסקר הקיף 770 איש מהחברה הישראלית, והוא מהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה הגולשת באינטרנט, כולל החברה הערבית והחרדית. חשוב לציין כי קיים מדגם חסר של החברה החרדית בסקר.
מטרות הסקר:
- קבלת תמונה רחבה על אוריינות ומסוגלות פיננסית בחברה הישראלית. האם הציבור עוקב אחרי חשבונות העו"ש והאשראי, מודע למעקב אחר תנאי הפרישה? באיזו מידה אנשים תופסים עצמם כבעלי ידע פיננסי, והאם הם מוטרדים וחוששים מעיסוק בכסף?
- זיהוי רמת החוסן הכלכלי של יחידים ומשפחות ובניית מדד פעמונים לחוסן כלכלי.
מהו חוסן כלכלי?
"חוסן כלכלי הוא היכולת להתאושש מאירועים כלכליים שליליים, להסתגל לנסיבות כלכליות משתנות ולהתמודד עם לחצים הנובעים מנושאים כלכליים"
(Abbott-Chapman, Denholm & Wyld, 2008).
מדד פעמונים לחוסן כלכלי
במסגרת הסקר גובש לראשונה מדד פעמונים לבחינת החוסן הכלכלי בחברה הישראלית בכלל, ובקבוצות אוכלוסייה פגיעות בתוכה בפרט. המדד מזהה את היכולת להתמודד עם זעזועים כלכליים בהכנסות ובהוצאות, תחושת המסוגלות והביטחון של משק הבית לנהל את ענייניו הכלכליים, היכולת של משק הבית להיות מאוזן בין הכנסות והוצאות ("לסגור את החודש") והפרשה לחיסכון.
מדד פעמונים לחוסן כלכלי יימדד מעתה אחת לשנה. המדידה הקבועה תאפשר זיהוי וניתוח מגמות וקביעת סדרי עדיפויות בפיתוח חוסן כלכלי, כמו גם תשומת לב לקבוצות אוכלוסייה פגיעות.
עיקרי הממצאים
ציון מדד פעמונים לחוסן כלכלי לשנת 2022 עומד על 66 נקודות מתוך 100. ממצאי הסקר בכלל ומדד פעמונים בפרט מעידים על מציאות שברירית של משקי בית רבים. למציאות זו השפעה על איכות החיים של משקי הבית עצמם, אך גם על היציבות הכלכלית-חברתית של המשק כולו.
אחד הממצאים הבולטים הוא הקושי של משקי בית להתמודד עם זעזוע בהוצאות. חלק ניכר ממשתתפי הסקר טענו כי יתקשו להתמודד עם הוצאה חריגה בגובה משכורת חודשית. רבים העידו כי היו במינוס לפחות פעם אחת בשנה החולפת, כשחלקם נמצאים במינוס תמידי. שבירות זו והיעדר מרווח ביטחון כלכלי ליחידים ומשפחות בישראל משמעם חיים בחוסר יציבות כלכלית מתמדת. חוסר היציבות עלול לגרום לקריסה בעת משבר כלכלי, כפי שקרה במשבר הקורונה, או בעת התמודדות עם תהליכים מקרו-כלכליים כמו עלייה ביוקר המחייה, או העלאת ריבית במשק. גם אתגרים אישיים כמו פגיעה בתעסוקה, בבריאות ובכושר ההשתכרות עלולים להביא את המשפחה למשבר כלכלי או לנפילה לעוני.
ממצא בולט נוסף הוא כי כסף והתמודדות עם כלכלת המשפחה מעוררים תחושות לא פשוטות: חרדה, לחץ, אשמה, היעדר שליטה ונטייה לבריחה מהתמודדות עם סוגיות כלכליות. תחושות אלה מעידות מצד אחד על הצורך במענה אישי, מעצים ותומך ומצד אחר הן עצמן עלולות להוות חסם לפנייה ולשיקום.
מדד פעמונים לחוסן כלכלי מצביע על קבוצות אוכלוסייה מובחנות המאופיינות בשבירות ובפגיעות כלכלית רבה יותר.
עלו קשיים בהתנהלות הכלכלית בקרב אוכלוסיית בעלי הכנסות נמוכות. לא רק שאוכלוסייה זו מתמודדת עם קשיים גדולים יותר בהווה (כשליש מבעלי ההכנסות הנמוכות נמנעים מצריכת מוצרים חיוניים), אלא שהיא מתקשה לתכנן ולפעול למען העתיד. כשליש מבעלי ההכנסות הנמוכות ציינו כי המטרה הפיננסית שלהם היא סגירת חובות. ממצא זה מדאיג במיוחד כיוון שסגירת חוב באמצעות הלוואה עלולה בקלות להביא לסחרור כלכלי ולהעמקת המשבר הכלכלי של המשפחה.
בחברה הערבית המצב גרוע יותר מאשר בכלל הציבור היהודי. האוריינות הפיננסית נמוכה יחסית, תחושות הלחץ והחרדה בהקשר לכסף גבוהות יותר, ולנושא הכספי יש השפעה שלילית על מערכות היחסים במשפחה.
קבוצה פגיעה נוספת היא קבוצת הנשים. פגיעותה של קבוצה זו באה לידי ביטוי בעיקר בשאלות האוריינות הפיננסית. שאלות אלה העלו פער משמעותי בין גברים ונשים. נשים, יותר מגברים, העריכו את רמת הידע הפיננסי שלהן מתחת לממוצע בני גילן, וביטאו פחות מעורבות כלכלית לעומת גברים.
מבט קדימה
למול המציאות הכלכלית המאתגרת של משקי בית ויחידים רבים בישראל ולצד רמת החוסן הכלכלי הנמוכה, קורא ארגון פעמונים לתת מענה מערכתי לאתגרים הכרוכים בהתמודדות של יחידים ומשפחות עם סוגיות כלכליות, ועם הצורך לקבל החלטות כלכליות בעלות השלכות לטווח ארוך (נטילת משכנתה, תכנון פרישה).
קריאה זו כוללת ארבע המלצות מרכזיות:
המלצה ראשונה:
קידום תוכנית אסטרטגית לאומית לאוריינות ולמסוגלות פיננסית, שמטרתה יצירת אקוסיסטם פיננסי נגיש, מכיל ויעיל יותר התומך בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל בדרכים משמעותיות.
התוכנית תתבסס על שני עקרונות מרכזיים:
עיקרון ראשון: פעילות רב-ממדית, המשלבת בין רמת המדינה והרגולציה, רמת הקהילה ורמת הפרט והמשפחה.
עיקרון שני: התאמת הפעילות לקבוצות השונות בחברה הישראלית. תוכנית פעולה אפקטיבית תאפשר מתן מענה לחסמים הייחודיים, לשפה ולתרבות של משקי בית מקבוצות שונות, ובעיקר של הקבוצות הפגיעות. התוכנית תתבסס על פעילות של בעלי עניין משלושת המגזרים, הממשלתי-ציבורי, העסקי והשלישי, ותלווה במחקר ובלמידה ממדינות מתקדמות בעולם בתחום זה.
המלצה שנייה:
פיתוח אוריינות ומסוגלות פיננסית, באופן עקבי ומתמשך, מהגן ועד לתהליכי הכנה לפרישה, ככלי הכרחי בארגז הכלים של כל אדם במאה ה-21, ובמיוחד בקבוצות מוחלשות ופגיעות. החינוך הפיננסי יהווה משאב מעצים לחיים של ביטחון ויכולת בחירה, ויאפשר מוביליות בין-דורית.
המלצה שלישית:
הנגשת השירותים הפיננסיים, באופן בהיר, רגיש ומותאם לשפה ולתרבות. לעיתים קרובות השפה הפיננסית נתפסת כמסובכת, לא מובנת ומשעממת. יש להתמודד עם חסם זה ולהשתמש במגוון אמצעים כדי להקל על הציבור. כמו כן יש להעניק הדרכה לנותני שירות במערכת הציבורית והפיננסית, בדגש על היכולת לגלות אמפתיה ולתקשר בגובה העיניים עם הציבור.
שירותים פיננסים דיגיטליים הולכים ותופסים נתח רחב מהפעילות של נותני שירותים פיננסיים. יש להקנות אוריינות דיגיטלית בתחום הפיננסי, לצד אפשרות סיוע ומענה אנושי למי שנזקק לכך.
המלצה רביעית:
עידוד לחיסכון כאמצעי להתמודדות עם תרבות הצריכה, כדי להגביר את חופש הבחירה ואת היכולת לממש מטרות, תוך חיזוק העמידה בפני משברים. יש לפתח תמריצים לחיסכון ארוך טווח לצד חיסכון קצר טווח, שישמש את החוסך בעת התרחשות אירועים בלתי צפויים. יש ליצור מנגנונים של תמיכה קהילתית בתחום הצרכנות הנבונה ועידוד לחיסכון. כמו כן יש להעניק כלים והדרכות ברמת הפרט שינחו כיצד להתמודד עם חסמים רגשיים ובירוקרטיים העומדים בפני אדם המעוניין לחסוך.
לסיכום, אנו קוראים לבניית תוכנית אסטרטגית לאומית להגברת החוסן הכלכלי, קידום האוריינות והמסוגלות הפיננסית באמצעות קידום יוזמות ושותפויות רב-מגזריות.
