בתשעה בנובמבר 1989 בשעה 10:30 בבוקר, לאחר 28 שנות פילוג, נפרצה סוף סוף החומה שחצצה בין ברלין המערבית לזו המזרחית. ולמעשה, נפילתה הפיזית של חומת ברלין סימלה את ניצחונה של האידאולוגיה הקפיטליסטית ליברלית על פני שלל השיטות הריכוזיות שקמו ונפלו במהלך המאה, ובראשן גרמניה הנאצית והניסויי החברתי אדיר הממדים שנכפה על ארצות מזרח אירופה תחת השלטון הריכוזי והטוטליטרי של מוסקבה. דומה היה כי כלכלת השוק החופשי ניצחה, וערכיה הליברלים – בגרסתם האמריקאית – הפכו לאידיאולוגיה השולטת.
מעטים הפנו את תשומת ליבם לכך שלמעשה שתי המערכות היריבות חלקו את אותה הנחת יסוד, ההנחה בדבר היותו של האדם יצור אנוכי שתמיד יפעל לטובת עצמו ובלבד שתינתן לו ההזדמנות. המחלוקת הקשה שקרעה את העולם לשני גושים וגרמה לסבלם של מיליונים נסובה רק על הפתרון המתאים להנחה הזו. הפתרון הסוציאליסטי של שלילת חרות הפרט ותכנון מדוקדק וריכוזי של הכלכלה, אל מול הפתרון הקפיטליסטי של מינוף חרות הפרט מתוך אמונה כי סך הפעולות האנוכיות בסופו של דבר מקדם את כולנו לעתיד טוב יותר – ובעיקר – העתיד האפשרי היחיד.
אלא שלעתיד היו תכניות משלו. האינטרנט פשט כאש בשדה קוצים והסתבר כי בהיעדר מחיצות מיותרות ובהינתן דרך קלה ויעילה לתקשורת אנשים בכלל מעדיפים לשתף פעולה! מאות אלפי אנשים ייצרו באופן סימולטני וללא כל תגמול או טובת הנאה נראים לעין את הויקיפדיה – האנציקלופדיה הגדולה בעולם. מיליוני אנשים שיתפו מרצונם תכנים ביו-טיוב ובפייסבוק. ומערכת ההפעלה של מיקרוסופט, מספינות הדגל של הקפיטליזם החדש, החלה לסגת בפני עלייתו של ה״פינגווין״ – מערכת ההפעלה בקוד פתוח של לינוקס. בספר פרופסור יוחאי בנקלר מנגיד את ה״פינגווין״ של כלכלת המידע ל״לוויתנים״ השונים של כלכלת האדם האנוכי, במחווה לספרו הקלאסי של תומס הובס, ומראה כי בכל חזית אפשרית שיתוף הפעולה מנצח את האנוכיות, כך זה באבולוציה של תאים וגנים, כך זה במערכות ייצור מתוחכמות וכך זה במערכות שיטור ואכיפת החוק.
פרופסור יוחאי בנקלר מכיר את המתח שבין תפיסות העולם השונות לא מפי השמועה. בהיותו ממייסדי קיבוץ שיזפון הוא נחשף מקרוב למודל הסוציאליסטי, ולאחר מכן בגר ורכש השכלה בתל אביב, והשלים את לימודי הדוקטורט במשפטים בארה״ב, שם הוא מלמד באוניברסיטת הרווארד עד היום. בנקלר נחשב לאחד הקולות הבולטים בשיח על הכלכלה החדשה שאף תבע כמה ממושגי הייסוד שלה. הוא אינטלקטואל רהוט שמצד אחד היה לזר הראשון שהתמחה בבית המשפט העליון האמריקאי, ומצד שני לא חשש להתייצב בפומבי בעד ברדלי מינינג, האדם שעמד מאחורי הדלפת ויקיליקס, אירוע שהווה את קו פרשת המים ביחסו של הציבור האמריקאי למידע כאל מוטיב מרכזי בכלכלה וחברה. זהו ספר עמוק ולא מתפשר שבונה נדבך אחר נדבך את כתב ההגנה הגדול של שיתוף הפעולה. אם אתם מאמינים כי אחריות חברתית וכלכלת השיתוף אינן אפיזודה חולפת, יוחאי בנקלר הוא הדובר שלכם.
קריאה נעימה !
