בתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת מורה בבית ספר מהגרים בברוקלין העבירה מבחן הישגים סטנדרטי לילד יהודי צעיר שהצטרף לכיתה לאחר שברח עם הוריו זה לא מכבר מאוסטריה הכבושה. המורה לא טרחה להסתיר מהילד את אכזבתה מתוצאות המבחן, איש לא הסב את תשומת ליבה לכך שהמבחן כולו נוסח באנגלית, שפה שהילד עדיין נאבק כדי לרכוש. לאחר שבעים שנה ובמבט לאחור הפסיכולוג הדגול וולטר מישל לא שולל את האפשרות כי זו הייתה הנקודה בה הוא פיתח סלידה ממבחנים שונים המנסים להגדיר בצורה שטחית ומקובעת את המורכבות הנפלאה של האישיות.
אירוני משהו שלימים מישל התפרסם בתרבות הפופולרית דווקא בזכות מבחן פשוט וגאוני שהוא העביר לילדי גן בסטנפורד. מישל ביקש מהילדים לבחור בין מרשמלו אחד עכשיו לבין שניים מאוחר יותר, הסתבר כי ילדים אשר הצליחו להתאפק ולהמתין לפרס הגדול יותר, גדלו להיות נערים סבלניים יותר ובעלי הישגים לימודיים טובים יותר, ולאחר מכן למבוגרים עם פחות בעיות התמכרות, עבריינות ואבטלה, בהשוואה לילדים שנשברו והעדיפו את הפרס המידי. אבל מישל לא מיהר להסיק מכך כי גורלנו נחרץ כבר משנות הילדות. הוא חקר את הדרכים בהן הילדים שהצליחו להתאפק עזרו לעצמם תוך כדי ההמתנה, סרטוני הניסוי ושחזוריו השונים הפכו להיות פופולריים ביו-טיוב דווקא בגלל השיטות המתוקות שהילדים ממציאים כדי לעמוד בפיתוי, מחקר מעמיק של תקרת החדר, הפיכת המרשמלו לרכב מרוץ הדוהר על פני השולחן, ועוד. המסקנה הייתה אופטימית – שליטה עצמית היא אסטרטגיה שאפשר ללמוד ולהפעיל בשעת הצורך, ובלבד שיהיו המוטיבציה והידע הנחוצים.
וולטר מישל הוא מהנפילים של הפסיכולוגיה במאה העשרים, ובהתחשב בכך שמדע הפסיכולוגיה הינו צעיר ומונה את ימיו מסוף המאה ה-19, אזי מישל הוא למעשה מהפסיכולוגים החשובים בכל הזמנים. מישל הוא הדמות המרכזית ביישוב ויכוח אדיר ממדים שהתנהל במשך כמה עשורים בין המצדדים ברעיון שלכל אדם יש אישיות יציבה פחות או יותר, מעין אוסף תכונות ייחודי עמן הוא נולד, וניתן לומר כי פלוני הוא ״רגשן״ או ״חם מזג״ בדרך כלל. לבין האסכולה שדגלה בדטרמיניזם של המצב, הווה אומר שאין משמעות לתכונות מולדות והכול תלוי בהשפעת הסביבה והמצב הקונקרטי שבו נתון האדם. שני הצדדים התבצרו סביב ראיות שחיזקו את עמדתם ועולם המחקר היה קרוע במשך שנים רבות. לאחר עשרות שנות מחקר מישל הציע פתרון יהודי קלאסי לוויכוח הסוער – גם וגם! אנחנו אומנם נולדים עם תכונות אופי ונטיות גנטיות מסוימות, אך כיצד והיכן הן יקבלו ביטוי יהיה לגמרי תלוי במבנה הסביבה והמצב אליו אנו נקלעים. על האדנים שהניח מישל נבנה טיפול ה CBT-הדומיננטי היום.
זהו אינו ספר פופולרי קלאסי, מישל חינך את דור הפסיכולוגים הבולטים שפועלים היום בעולם, כך שהספר הוא כמעט אוטוביוגרפיה מקצועית, בנימה אישית ובצניעות רבה מישל מספר על ניסוייו לאורך השנים ועל העבודות של תלמידיו שהפכו להיות חוקרים חשובים בזכות עצמם. מבעד למאות הניסויים מבצבצת תמונה של מאבק תמידי בין שתי מערכות במח, זו החמה והאימפולסיבית וחברתה הקרה וההגיונית, ובידי האדם הבחירה האם ומתי להשתמש במערכת הקרה כדי להשיג תוצאות טובות יותר. למעשה השאלה העומדת לפתחו של כל אחד ואחת היא עד כמה להקריב היום, בשביל ה״אני״ של מחר. מתוך המתח הזה שבין שני ה״אני״ צומח סיפור מרתק של שליטה עצמית, פערים תרבותיים, טבע האדם, גנטיקה ומרחב הבחירה של האדם. הסיפור מקפל לתוכו כמעט מאה שנות מחקר והמחבר בן השמונים ושש עודנו מביט קדימה בסקרנות של הילד המהגר מברוקלין, באופן שיקשה עליכם להישאר אדישים ולא להצטרף למסע.
