כריסטופר מקדוגל היה עיתונאי מוכשר ודי מצליח, בוגר הרווארד ואתלט מקצועי בעברו, ורץ חובבן. חובבן ומתוסכל. כיון שהוא נפצע פעם אחר פעם במהלך הריצות ובין סיקור של מלחמה אחת לתחקיר על אחרת הוא תהה מה לא בסדר בריצה שלו. כדי לענות על השאלה הזו הוא יצא בעקבות תיעוד עמום של שבט אצנים מסתורי וצנוע הנסוג מן העולם המודרני אל הדמדומים של מצוקי קניון הנחושת הלוהט במקסיקו, אזור בלתי נגיש הנשלט כמעט באופן מוחלט בידי ברוני סמים. החיפוש האישי של מקדוגל שאב אותו אל עלילה מרתקת בעקבות שורשי הריצה ואל מה שמתגלה כמסע זהות של המין האנושי. המסע חושף לאיטו גלריה מרהיבה של דמויות צבעוניות הלהוטות אחר ריצה למרחקים בלתי סבירים, אלופים אולימפיים מסתגרים, רצי אולטרה מרתון אקסצנטריים, מאמני כושר אגדיים שקוראים תיגר על התפיסות המקובלות של הריצה, ודמות מסתורית אחת המהווה גשר בין העולם החיצון לבין שבט הטראומארה – "קאביו בלאנקו" – הסוס הלבן.
באופן מדהים דווקא הדמויות הקיצוניות, כמעט פנטסטיות, שמלוות את המסע מאפשרות למחבר לזקק אמיתות יסוד פשוטות על החיים של כל אחד ואחת מאתנו. בדרכו הצנועה והמיוחדת מקדוגל כותב על ריצה אבל נוגע באורח החיים והחשיבה המודרניים עצמם. "תשאלי בן אדם על הריצה שלו והוא יידע כל פרט ארור על הנעל שהוא לובש ושום דבר על כף הרגל שלו!" אומר מקדוגל. הוא סולד מהספורט הממוסחר והממוסד, שאינו נובע מתוך תשוקה פנימית אלא מלבה תחרות ויריבות. הטראומארים לעולם אינם רצים אחד נגד השני, הם רצים אחד עם השני מתוך פרץ אנרגיה ותשוקה עוצמתית לגמוע מרחקים. אנחנו לעומת זאת, חמושים באוזניות משוכללות שחוצצות בינינו לבין העולם, שוכחים להתחבר למהות הפשוטה שבתוכנו, מרוכזים מדי ביעדים, הספקים, ועזרים יוקרתיים ובדרך מאבדים את היכולות המולדות שלנו לגמוע מרחקים בלתי נתפסים ולהיות אנשים טובים ובריאים יותר.
המחבר לא ניסה להוביל את הקורא למסקנה שבחר בה מראש, זהו מסע גילוי כנה שבמהלכו הרמזים השונים מצטרפים ויוצרים תמונה מרתקת של הסגולות המדהימות של הריצה, נלסון מנדלה אשר רץ עשרות קילומטרים בתאו, אברהם לינקולן שהתפרסם כאצן מוכשר ובלתי מנוצח, המבנה האנטומי של הרגל והיתרון ההישרדותי היחיד שהיה לנו על פני הניאנדרטליים כל אלה שופכים אור חדש על מקומה של הריצה בחיינו "לכל אורך התחקיר חשבתי כל הזמן שאני על סף סיום. כששמעתי על הטראומרה לא חשבתי שאמצא אותם ואז כשמצאתי אותם הם לא הסכימו לדבר אתי, ואז כשמצאתי את קביו הוא הזמין אותי להשתתף במירוץ שהוא אירגן אבל לא חשבתי שאוכל לרוץ. בכל שלב בדרך חשבתי שזה הצעד האחרון וכל הזמן הייתה עוד התפתחות ועוד הרפתקה וכשזה נגמר וחזרתי הביתה הבנתי שהרבה דברים קרו לי בשנה האחרונה" סיפר מקדוגל בראיון להארץ.
כשתניחו את הספר מהידיים קרוב לוודאי יבער בעצמותיכם רצון עז ללבוש טרנינג לצאת אל המרחב ולפצוח בריצה. לא פלא אם כן שמאז שיצא לאור ב 2009 הפך הספר תוך זמן קצר לספר פולחן ולמוקד של תנועת אורח החיים הבריא והספורטיבי, ומקדוגל עצמו הפך לנביא בעל כורחו של הטרנד הסוחף. גם בישראל לאחר צאתו ב 2013 הספר התמזג היטב במגמת הריצה שחביבה כל כך על סטארטאפיסטים בכל הגילאים. לפני שנים החלו להתפרסם מחקרים שחשפו בזה אחר זה את סגולותיה של הפעילות הגופנית ובפרט של הריצה, והיום אנחנו כבר יודעים לקשור ריצה קבועה לשיפור יכולות הריכוז, תוחלת חיים גבוהה יותר, בריאות, עלייה ברווחה הנפשית ושביעות רצון מהחיים. פסיכיאטרים אפילו החלו רושמים פעילות גופנית כנוגד דכאון עוצמתי. ריצה מחנכת את הגוף והנפש ברמה הפשוטה ביותר לכך שלפעולות שלנו ישנן תוצאות מוחשיות ושניתן ליזום שינוי ולהתגבר על אתגרים שנראים בלתי עבירים ממבט ראשון.
לא משנה מהו האתגר העומד בפניכם, צאו לריצה, כל השאר כבר יגיע בהמשך.