פאולו קואלו תמצת באופן קולע את התפיסה הרווחת לגבי רגשות, ״רגשות -״ הוא אמר, ״הם כמו סוסי פרא, נדרשת חוכמה כדי לשלוט בהם״ ואכן במשך למעלה מאלפיים שנה התפיסה העיקרית הייתה כי הרגשות הן כח מתפרץ שלא בהכרח מקדם אותנו אל עבר המטרה הרצויה, וזאת בניגוד לשכל שנתפס כמי שמאפשר תכנון מדוקדק ומשמש אותנו ככלי העיקרי להתקדם אל עבר יעדים והישגים.
בסוף המאה ה-91 רוברט ל. סטיבנסון זיקק תפיסה זו ואף העניק לה מטאפורה בלתי נשכחת בדמותם של דוקטור ג׳קיל האינטליגנטי והמנומס ומיסטר הייד היצרי חסר העכבות שדרים בכפיפה אחת בנבכי אותה הנפש ומנהלים מאבק מר על השליטה בהתנהגות.
פרופ׳ אייל וינטר לקח על עצמו את המשימה להראות כי בניגוד לתפיסה זו, ממצאים מן עשרים השנים האחרונות מראים כי לרגשות תפקיד חשוב, ולפעמים אף בלעדי, בעיצוב ההתנהגות ה״נכונה״. לצורך כך הוא מאמץ את ההגדרה האבולוציונית למהי התנהגות רציונלית, הווה אומר אם ההתנהגות משרתת את הישרדות האדם כנראה שזו הפעולה הרציונלית לעשות במצב הנתון. מתוך ההנחה הזו הוא יוצא לסקירה מקיפה של עשרות דוגמאות בהן הרגש דוחף אותנו לפעול באופן הטוב ביותר להישרדותנו בין אם במצבי משא ומתן וזוגיות ובין אם בשבי ובקרב.
בדרך כלל אני לא מחבב ספרים בהם כלכלנים כותבים על התנהגות בעודם חובשים באופן מובהק את משקפי הכלכלן, התיאור תמיד יוצא מכניסטי משהו, כל התנהגות אנושית מצומצמת לכדי סוג כל שהוא של תועלת ומתוארת על ידי רצף חיזוקים ותגמולים. אבל הספר הזה דווקא יוצא נשכר מהגישה הכלכלית, מתוך המתח שבין המילון הכלכלי אל עולמם הצבעוני והעשיר של הרגשות קל יותר להבחין בתפקידו הייחודי של הרגש ובתועלת שאנו שואבים מהיותנו יצורים רגישים ומתרגשים.
באופן כללי הכלכלה ההתנהגותית יושבת על התפר שבין הכלכלה לבין הפסיכולוגיה. פרופ׳ אייל וינטר הוא כלכלן והוא הוביל במשך חמש שנים את המרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, מרכז אשר יושב באופן סמלי דווקא בגבעת רם, ביתם של המתמטיקה והמדעים המדויקים ולא בקמפוס הר הצופים שהוא מעון המדעים ההומניים. לכן גם נימת הספר היא יותר כלכלית ונסובה סביב תורת המשחקים, תועלות וחלוקת משאבים.
למרות יחסי הציבור הגרועים שקיבלו הרגשות בתחום של כלכלת בית נבונה, מסתבר שבמקום הנכון ובמינון הנכון הרגשות יכולים להיות מנוע יעיל וחסכני להתנהגות נכונה. מעתה, קניה אימפולסיבית, שבירת חסכונות או אי עמידה בסדר העדיפויות המשפחתי, הם רק צד אחד של המטבע הרגשי אשר בשימוש נכון מתגלה כבעל ערך רב.
קריאה נעימה!
לראיון עם כותב הספר אייל וינטר
