סיגל פרידמן גמליאלי – מנהלת יחידת המחקר בפעמונים
זוהי השנה השלישית בה אנו מפרסמים את ממצאי סקר פעמונים. הסקר מקיף מגוון גדול של נושאים בתחום החוסן הכלכלי, ההתנהגות הכלכלית, אוריינות פיננסית וחינוך פיננסי. השנה בצענו שני סקרים נוספים הממוקדים ההתמודדות הכלכלית של משקי בית בישראל עם השפעות מלחמת חרבות ברזל. הסקר הראשון נערך בחודש נובמבר 2023, בשבוע השישי למלחמה, והסקר השני בסוף חודש ינואר 2023. שני סקרים אלה נערכו על מדגם מייצג של 500 איש בקרב ציבור גולשי האינטרנט בישראל.
אנו רואים בממצאים העולים מתוך סקר פעמונים וסקרי המלחמה תמרורי אזהרה, המעוררים חשש לחוסן הכלכלי של משקי בית בישראל. המלחמה המתמשכת, שבאה על רקע גלים של משברים, החל ממשבר הקורונה ב 2020, עלייה באינפלציה, ביוקר המחייה ועליית הריבית בשנה וחצי האחרונות מחייבת אותנו לשים לב ולדאוג מממצאים אלה.
ראשית, מדד פעמונים לחוסן כלכלי של משקי בית בישראל מצביע על מגמת ירידה מתונה בשלוש השנים האחרונות. אנו רואים כי לאור עליית הריבית בשנה האחרונה, נוצר קושי של משקי בית לסגור את החודש (46%) ולעמוד בהחזרי הלוואות ( מהעלי החוב26%) והחזרי משכנתא (21% מבעלי משכנתא). בנק ישראל בדוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2023 – הזהיר כי קיימים סימנים של קשיים של משקי בית בהחזרי חובות.
שנית, מתוך סקרי המלחמה אנו רואים גידול בהוצאות וצמצום בהוצאות, וכן הרעה במאזן, בקרב כמעט מחצית מהציבור. כמו כן כמעט מחצית מהמשיבים מעידים על כך שהם יוכלו להחזיק מעמד עד חודשיים בלבד, ללא היעזרות בהלוואה או מקור סיוע אחר. חשוב לציין שהפגיעה הכלכלית והפגיעה הרגשית שזורות זו בזו. קיימים היום מחקרים המעידים על פגיעה רגשית נרחבת בציבור הישראלי.
ממצאים אלה מעידים על שבירות כלכלית, שבירות כהופכי של חוסן.
משק בית המאופיין בחוסן כלכלי הוא משק בית המסוגל להתמודד עם זעזועים כלכליים, המתבטאים הן בפגיעה בהכנסות (עקב פיטורים או פגיעה אחרת בפרנסה) הן במצבים של הכרח להוציא הוצאות כספיות משמעותיות עקב נסיבות החיים. זהו משק בית המנהל תקציב מאוזן של הוצאות והכנסות, הנותן מענה לצרכים חיוניים בהווה ובד בבד מאפשר לנהל חיסכון לעתיד. חיסכון הוא מפתח ליצירת אופק כלכלי ובסיס להשגת מטרות, לדור הנוכחי ולדורות הבאים. לבסוף, משק בית עם חוסן כלכלי נהנה מתחושת ביטחון ביכולת לנהל את ענייניו הכלכליים. תחושת ביטחון זו היא בעלת ערך משל עצמה להתנהגות כלכלית מושכלת, לנכונות לרכוש ידע וכלים בנושאים פיננסיים ולמימוש זכויות כלכליות.
אציג להלן מספר המלצות מדיניות :
- אחריות וזהירות במתן אשראי
יש חשיבות לאחריות וזהירות של המערכת הבנקאית וחברות האשראי, ממתן אשראי שאינו בהתאם ליכולת ההחזר של המשפחה. אמנם בתקופת המלחמה, לאור פגיעה בהכנסות, הצורך באשראי הוא צורך חיוני, ולשם כך נבנו מתווים של בנק ישראל והבנקים המסחריים ליצור אפשרות לדחיית משכנתאות והלוואות. אולם מתווים אלה מסייעים להתמודד בטווח הקצר. השאלה היא מה קורה ביום שאחרי,
כיצד יתמודדו משקי הבית עם גידול בהחזרי ההלוואות.
אנו מצפים מהמערכת הבנקאית ומחברות האשראי ליצור מנגנוני בלימה ולהיזהר ממתן הלוואות בקליק. המערכת נותנת האשראי צריכה לתת מידע ברור ופשוט ככל האפשר לגבי משמעות נטילת האשראי, ולוודא שהלקוחות במיוחד המוחלשים שבהם, מבינים את המשמעות הזו. חשוב שמערכת זו תגלה רגישות אנושית ואחריות ציבורית דווקא בעת הזאת. מחויבות זו, לזהירות זו במתן אשראי יש להביא לידי ביטוי בדוחות האחריות התאגידית של הבנקים וחברות האשראי.
אסור לשכוח שלמטבע יש שני צדדים. כאן כמובן יש אחריות גם לציבור. להתייעץ, לחפש מקורות סיוע, להגדיל הכנסות ככל שאפשר ולצמצם צריכה. - הרחבת מעני חירום כלכליים
עם פרוץ המלחמה פותחו בפעמונים שירותים של מענה חירום כלכלי, חדר מיון כלכלי ומרחב מוגן כלכלי, הנותנים מענה בן שלושה מרכיבים מענה יעוצי כלכלי בעיקר תזרימי, מיצוי זכויות ותשומת לב רגשית. בנוסף, ניתנים מענקים למשפחות לפי הצרכים. הדגש הוא על מהירות ומיידיות. חשוב להרחיב מענים אלה, שניתנים בצורה המדוייקת והספציפית ביותר למשפחות. יחד עם זאת חשוב להתמודד עם המורכבות של צורך גדול בייעוץ אך לעיתים קרובות פניות נמוכה לכך של המשפחות. בנוסף להרחבה הנדרשת של מענים כלכליים מהירים יש לשלב את המימד הכלכלי בשירותים שהדגש שלהם הוא מענה רגשי. אם אלה שירותים הניתנים על ידי עמותות או גופים ציבוריים. - חיזוק הסיוע במיצוי זכויות
בסקרי המלחמה ראינו שהציבור זקוק לעזרה משמעותית בתהליך מיצוי הזכויות. מיצוי זכויות הוא תהליך מורכב ומושפע מחסמים שונים. אתן מספר דגשים לשיפור ההנגשה של מיצוי זכויות. יש לחזק את המודעות הציבורית לחשיבות של מיצוי זכויות, יש לפתח מנגנונים אוטומטים ככל האפשר למיצוי זכויות, יש להרחיב את המענה האנושי לאנשים הפונים למצות את זכויותיהם, ולפתח פלטפורמה דיגיטלית יעודית למיצוי זכויות. בנוסף, יש להמנע מלפרסם מתווי זכויות לפני אישורם המלא.
- חיזוק החינוך הפיננסי
ידע פיננסי נרכש באמצעות חינוך פיננסי. החינוך הפיננסי הוא מרכיב משמעותי של אוריינות פיננסית שמשמעה הבנה של מושגי יסוד פיננסיים (כמו צריכה, הלוואה, ריבית פשוטה וריבית דריבית), פיתוח מודעות לסיכונים ולהזדמנויות וביצוע בחירות כלכליות מושכלות. להקניה של ידע פיננסי והרגלים להתנהלות כלכלית מושכלת יש השפעה מהותית על מציאות חייו של הפרט ומשק ביתו, ולבחירותיו עשויות להיות השפעות כבדות משקל, הן בהתנהלות לטווח קצר הן בהתנהלות לטווח ארוך, כגון בעת רכישת דירה או תכנון פרישה מעבודה. האוריינות הפיננסית בחברה הישראלית לוקה בחסר. חיוני ביותר, לבנות תשתית פורמאלית מתאימה להקניית חינוך פיננסי לאורך כל שלבי החיים, בהתאם לצרכים ולחסמים של קבוצות אוכלוסייה מגוונות, בעיקר קבוצות פגיעות (נשים, אנשים עם הכנסה נמוכה, השכלה נמוכה, ערבים ועוד), ולאפשר הזדמנות שווה לכלל קבוצות האוכלוסייה לרכוש ידע והרגלים של התנהגות פיננסית מושכלת, כדי שיוכלו לעצב את חייהם מתוך עמדה של בחירה חופשית וכוח. חשוב לשים לב לחשיבות של חינוך פיננסי על ידי מעסיקים, במסגרת מקומות העבודה. המעסיקים יכולים להוות סוכן שינוי משמעותי בתחום זה, בעיקר מקומות עבודה המעסיקים אנשים בעלי הכנסה נמוכה. הקניית חינוך פיננסי עבורם עשויה להוות הטבה של ממש.
ולסיום, חשוב בעת זו, לתת מענים קצרי טווח כדי לחזק את החוסן הכלכלי של הציבור בישראל, אבל אין להזניח את התשתית של חינוך פיננסי, שמאפשרת מענה בר קיימא לפיתוח חוסן כלכלי של משקי בית.
להרחבה או לפרטים נוספים, ניתן לפנות לסיגל גמליאלי-פרידמן, מנהלת יחידת המחקר – sigal@paamonim.org
