כסף לא גדל על העצים

חינוך פיננסי לא היה שיעור חובה כשאנחנו למדנו בבית הספר, גם כיום במרבית בתי ספר אין תוכניות מסודרות שמלמדות את הילדים על כלכלת המשפחה וחינוך פיננסי. כתוצאה, רבים מהילדים גדלים למבוגרים שאינם יודעים לנהל את כספם ומנהלים משקי בית שחיים הרבה מעבר ליכולתם.

אם נלמד את ילדינו על הקשר בין הכנסות והוצאות, על הקשר בין עבודה להכנסה ועל ניהול תקציב הוצאות והכנסות – נלמד אותם מיומנות חיים נדרשת ומשמעותית.

לכל משפחה מערכת ערכית שונה ותפיסות עולם הקשורות בכסף.  עמדות אלו באות לידי ביטוי באופן בו מתייחסים לכסף בבית ובדרך בה מנהלים אותו. בבתים רבים נשמעים משפטים כמו: "לא מדברים על כסף עם הילדים", "כסף לא צומח על העצים", "בעל המאה הוא בעל הדעה", "כסף זה לא הכל בחיים" ועוד, המדגימים כיצד הכסף ודרכי השימוש בו מתבטאים שונה בכל בית.

גם כאשר הדברים אינם נאמרים בצורה גלויה, המסרים מועברים אל הילדים באמצעות ההתנהלות הכלכלית שלכם. הילדים צופים ולומדים:
מי מקבל בבית את ההחלטות בנושאי כספים, ועל מה מתייעצים עם כולם?
מה נחשב להוצאה "חשובה" ומה נחשב בזבוז?
האם כסף שהילדים מקבלים במתנה שייך להם או לכם? האם הם רשאים להשתמש בו כרצונם?
האם אתם משלמים לילדים על עבודות בבית (למשל שמירה על האחים או ניקיון החדר) או שאתם מצפים מהם לתרום את חלקם ללא תמורה?

התשובות לשאלות כאלו משתנות ממשפחה למשפחה וכל עמדה מקובלת, בתנאי שהיא מנומקת ועקבית. בבתים בהם אין עמדה הורית ברורה וההורים נוטים לחיות את הרגע ופשוט "לזרום," גם הכסף "זורם" והילדים לומדים התנהלות כספית מהסוג הזה.

הקשר בין עבודה והכנסה

חשוב ללמד את הילדים  שיש קשר בין כסף לעבודה. לילדים קשה להבין שיש קשר בין השניים, והם  אפילו מאמינים שהכסף מגיע ישר מהכספומט. שימוש שכיח בכרטיס אשראי מסייע גם הוא לתחושת הניתוק בין הכסף הקיים לבין השימוש בו.

יש להסביר לילדים שהכסף העומד לרשות המשפחה מתקבל מעבודה, מקצבאות, ומהכנסות נוספות אם יש. בהתאם לגיל הילד, חשוב להעביר את המסר שההורה הולך לעבודה, מבצע את עבודתו ומקבל עבורה שכר אשר מאפשר את מחיית המשפחה.

בגיל 10 ניתן להתייחס גם למקורות ההכנסה של הילדים: בגיל הצעיר מקורות ההכנסה העיקריים כוללים מתנות (ימי הולדת, חגים וכד') ועם ההתבגרות נוספים מקורות כמו עבודה. ילדים בוגרים יותר יבינו את מקורות ההכנסה הביתיים היטב, כאשר יתחילו להשתכר בעצמם מעבודה מסודרת.

הקשר בין הכנסות והוצאות

בצד השני של המשוואה מצויות ההוצאות. התשלום עבור סחורות ושירותים שאנו רוצים וצריכים: עלויות דיור, מזון, תשלום על חשמל ומים, מיסי עירייה, חינוך, בריאות, רכב ותחזוקתו, תקשורת, חוגים, בילויים מתנות ועוד. קל להסביר לילדים שלמבוגרים יש רשימה ארוכה של הוצאות באמצעות דוגמאות. כדאי להסביר לילדים את ההבדל בין הוצאות קבועות כמו דיור, מיסים, לבין הוצאות משתנות כמו חשמל, מים, קניית מזון ובילויים.
הסבירו לילדים שחיים ממה שיש, ושעל מנת לנהל תקציב מאוזן- ההוצאות החודשיות צריכות להיות נמוכות מההכנסות. הסבירו את המשמעות של חיים מעבר ליכולת: במידה ויש חריגה בהוצאות – נצבר במשפחה חוב לבנק, שיש להחזירו ומקטין את ההכנסה הפנויה.

סדרי עדיפויות

הסבירו לילדים שההתנהלות הכלכלית של כל משפחה שונה ושלכל משפחה סדר עדיפויות שונה. למשפחה אחת חשוב במיוחד לנסוע ברכב חדיש, לשניה חשובים החוגים לילדים, ולמשפחה אחרת חופשות משפחתיות הן הדבר המשמעותי. כל משפחה מקבלת החלטות על דיור, על רכישות ועל תרבות הפנאי ובהתאם מוציאה את כספה. דברו עם הילדים על הדברים שחשובים לכם ועל מה שאתם אוהבים לעשות. דברו גם על דברים שאצלכם במשפחה הם חשובים פחות, ואתם לא נוהגים להשקיע בהם כסף.

ההוצאות העמומות

חלק גדול מהכסף הולך על הוצאות קטנות אליהם לא שמים לב כלל. ההוצאות הקטנות מצטברות לסכומים משמעותיים, וכשסוכמים אותם, לא תמיד ברור לנו על מה הוצאנו את הכסף.
פעילות שניתן לעשות עם הילדים היא:
כל אחד מבני המשפחה יקבל מחברת קטנה עם המלים "הוצאות עמומות" על הכריכה.
בקשו מהילדים לציין במחברת  את הקניות אליהם לא  שמו לב בעבר: משקה או ארטיק בקיוסק, ממתק, קפה ומאפה  בדרך לעבודה, פיצה שהזמנתם כשלא היה חשק להכין ארוחת ערב וכדומה. ציינו במחברת מהי ההוצאה, מה התאריך וכמה עלתה. לאחר כמה שבועות של מעקב שבו ודונו בממצאים. כמשפחה ניתן לבחון את ההוצאות ולראות האם הן מתאימות לסדרי העדיפויות המשפחתיים.

איך מתנהלים מול הילדים בנושאים כלכליים?

1. קובעים גבולות: כמה כסף אפשר להוציא בבילוי, כמה ממתקים קונים בשבוע ועוד
2. קובעים עמדה הורית לגבי ההוצאות: האם הן מקובלת עליכם מבחינה חינוכית והאם מתאימות לערכים שלכם.
3. שתפו את הילדים בשיקולים והשתמשו בביטויים כמו "לדעתנו זה לא מתאים לילד בגילך", "אנחנו מאמינים שאין להוציא כסף על הנושא הזה", "בנושא הזה החלטנו לחסוך החודש". אין חובה לשכנע, אלא רק להבהיר את העקרונות העומדים מאחורי ההחלטות.
4. במסגרת התקציב שנקבע, התייעצו ואפשרו לילדים לבחור בחלק מההוצאות הקשורות בהם. למשל איפה כדאי שנבלה יחד? איזו מתנה נקנה לחברים? איזה בגד תרצה? מתן אפשרות בחירה משדרת כבוד ואמון ("אנחנו סומכים עליך"), ומחזקת את הביטחון העצמי של הילדים ("סימן שאני מסוגל").
5. העמידו לרשותם תקציב (בהתאם לגילם), ואפשרו להם להתאמן בניהול תקציב, כולל האפשרות לתכנן, לטעות, לחסוך או לבזבז את כולו ביום אחד.
6. שוחחו בגובה העיניים על מושגים כמו – חשוב, כדאי, משתלם, טעם והעדפה אישית, חייב – צריך – רוצה, ועוד.

לפעמים צריך להתמודד…

1. הילד מחנך אתכם פיננסית – ככל שהילד ירכוש השכלה טובה יותר בניהול כסף, יש סיכוי שתמצאו את עצמכם מתמודדים עם אמירות של "למה אתה קונה לעצמך כך וכך ולנו אתה לא מרשה", "אתה הורה בזבזן", "אינך מיישם את מה שאתה מורה לנו" ו"מדוע סדרי העדיפויות שלך הם כאלה". זה עלול אולי לגרום לחוסר נוחות ואף להיתפס כ"חוצפה" מצד הילד, אך נסו לשמוח בכך שהילד מסוגל לבחון את המציאות ולנתח את ההתנהלות הכלכלית של האחר. זהו סימן לכך שהצלחתם ללמדו דבר אחד או שניים על עקרונות כלכלת המשפחה.
2. ילדים לומדים תוך כדי חיקוי מגיל צעיר, ולומדים דפוסים באמצעות איסוף חוויות חיים. פעמים רבות מה שמשפיע על הילדים זה לא מה שאומרים אלא מה שעושים. אם יש סתירה בין השניים, תתקשו להעביר לילדים את המסרים באופן ברור.
3. הילד מתלונן שלאחרים יש (משחק, יומולדת מפואר, טיול לחו"ל)- ילדים מרבים להשוות עצמם לחבריהם, יתכן מאוד שההורים של החבר נמצאים במצב כלכלי טוב יותר מכם ויתכן גם שסדרי העדיפויות שלהם שונים, הסבירו לילדים את הבחירות שלכם כמשפחה ואת סדרי העדיפויות שלכם, ציינו את העקרונות המנחים, הערכים ובעיקר- את היכולת הכלכלית שלכם.
4. הילדים הבוגרים מודאגים ממצבכם הכלכלי, ורוצים לדעת כמה אתם מרוויחים, כמה שווה הבית שלכם, והאם אתם נחשבים לעשירים. אפשרויות המענה לשאלות כאלה מגוונות וצריכות להתאים לאופייה של המשפחה. יש הורים שירגישו בנוח לשתף את הילדים הבוגרים במבנה ההכנסות וההוצאות המפורט של משק הבית ויש כאלו שירגישו לא נוח לחשוף את הפרטים. המסרים החשובים שיש להעביר לילדים הם מסרים של ביטחון באופן בו מנוהלת כלכלת המשפחה.