מאמרים וכלים

מינוס בבנק הוא הבעיה, לא הפתרון

המחבר/ת: מערכת פעמונים
איך לא ליפול אל מלכודת המינוס, התחושה שהכסף קל, אבל המחיר האמיתי שלו גבוה.

מה עושים כשאין כסף לגמור את החודש? התשובה הכמעט אוטומטית של הרבה ישראלים היא: נכנסים למינוס. משיכת יתר, המינוח המכובס של "מינוס בבנק", היא פתרון פשוט ומהיר לבעיה של חוסר כסף. בפעמים הראשונות זה יכול אפילו להיראות כפתרון נכון וטוב: כשחסר כסף ניתן לקבל אותו מהבנק מיד, ללא ערבים וללא טפסים.

אך אליה וקוץ בה. יש מחיר לקלות ולפשטות של משיכת יתר. משיכת יתר היא למעשה הלוואה לכל דבר, אלא שהריבית המשולמת עבורה גבוהה מאוד ביחס להלוואות אחרות הקיימות בשוק. במילים אחרות: משיכת יתר היא הלוואה בתנאים גרועים. את החיוב על הריבית לא רואים כל חודש אלא רק פעם ברבעון וכך מתקבלת תחושה של מחיר נמוך עבור הנוחות שמספקת משיכת היתר. אבל העובדות ברורות: זוהי הלוואה יקרה, יקרה מאוד.

קיומו של מינוס בתדירות גבוהה בחשבון הבנק, גם אם הוא מופיע רק מאמצע החודש או רק כמה ימים לפני שנכנסת המשכורת, מלמדת על התנהלות כלכלית בלתי מאוזנת. למעשה זוהי התנהלות שבה יש יותר הוצאות מאשר הכנסות. משפחות רבות בישראל נוהגות להיות במינוס באופן קבוע ולא מעט אנחנו שומעים את האמרה "כולם במינוס, איך אפשר להסתדר בלי". הגישה הזו מביאה משפחות שיש להן "מינוס קטן", לשקיעה בחובות גדולים.

המדרון החלקלק של המינוס הקטן

התהליך בו מינוס קטן הופך לחוב גדול מאופיין, בדרך כלל, בשלבים הבאים:

מינוס קטן בחודש – מינוס ענק בסוף השנה

ניקח לדוגמה משפחה שהכנסותיה הן 15,000 ש"ח והוצאותיה 16,000 ש"ח בממוצע בחודש. החוסר החודשי של 1,000 ש"ח אינו מורגש כל כך. לא צריך לקחת בעבורו הלוואות מיוחדות. הוא רק יוצר מינוס קטן וזהו. אלא שפער כזה הולך ומצטבר.  1,000- ש"ח בחודש הם 12,000- ש"ח בשנה, שהם 60,000- ש"ח בחמש שנים, וכן הלאה. וכל זה עוד לפני שהוספנו לחשבון ריבית על החריגה.

חשיבה מחוץ למסגרת

לאחר שהמינוס תופח לו לאיטו, מגיע השלב בו המינוס מגיע למקסימום מסגרת האשראי, כלומר: לא ניתן יותר להמשיך את משיכת היתר. בשלב זה ההתנהגות הנפוצה היא חיפוש אחר מקורות מימון נוספים כמו הלוואה ממקום העבודה או מהבנק, או עזרה כספית מחברים ומשפחה. לא משנה מאיפה – העיקר שיימצא מי שמוכן לתת את הכסף. ואז שוב המשפחה נכנסת למעין רגיעה זמנית מדומה.

לכל הלוואה יש מוצאי הלוואה

זה תמיד קורה בסוף: זמן הפירעון של ההלוואה הגיע ואין כיצד לשלם את החוב. מכיוון שהמשפחה מתנהלת בחוסר איזון בין הכנסות והוצאות ומכיוון שנוסף על חוסר איזון זה נוצרה הוצאה נוספת בגין ההחזר החודשי של ההלוואה שלקחו, החוב גדל. משפחות רבות לוקחות הלוואה חדשה, בדרך כלל בסכום גבוה יותר מההלוואה הראשונה, על מנת שיוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן. ההלוואות האלה הן בתנאים גרועים יותר. לעתים לַחייב אין בררה והוא מוכן לקחת כל הלוואה בשביל לפתור את הבעיה המידית שאתה הוא מתמודד, למשל חזרתו של שיק על שכר דירה, אי-יכולת להוציא כסף בכספומט וכדומה. לקיחת עוד ועוד הלוואות בתנאים שהולכים ונעשים גרועים יותר ויותר, מעמיקה את גובה החוב והופכת את החזרתו לבלתי אפשרית.

אל תתקרבו למדרון החלקלק

הפתרון היחיד האמיתי לבעיה של התנהלות כלכלית בלתי מאוזנת, היא התנהלות כלכלית מאוזנת: אין מנוס מהכלל הפשוט ש"חייבים לחיות ממה שיש", כלומר להקפיד ללא פשרות שההוצאות לא יהיו גבוהות מההכנסות. כן, זה אפשרי.

כדי להצליח לשמור על האיזון הכלכלי יש להכין תכנית כלכלית מסודרת הכוללת:

זכרו: משיכת יתר אינה פתרון לבעיה, היא הבעיה עצמה. הקציבו לעצמכם זמן משפחתי לקביעת תקציב עוד היום, כדי שלא תיכנסו למינוס מחר.


עיצוב ללא שם (17)

הסברה בתקשורת 2024

הסברה בתקשורת 2024 פעמונים באינטרנט לכתבה בישראל היום לכתבה בכלכליסט לכתבה בחדרי חרדים לכתבה במעריב לכתבה במאקו לכתבה באייס לכתבה…
לפרטים נוספים הסברה בתקשורת 2024
paamomim-campain-madad-pamoniton

המלצות מדיניות – בעקבות סקר פעמונים לחוסן כלכלי, 2023

סיגל פרידמן גמליאלי – מנהלת יחידת המחקר בפעמונים זוהי השנה השלישית בה אנו מפרסמים את ממצאי סקר פעמונים. הסקר  מקיף…
לפרטים נוספים המלצות מדיניות – בעקבות סקר פעמונים לחוסן כלכלי, 2023
eyaldoron

מה עושים עכשיו? התנהלות בימים של משבר. מאת ד"ר אייל דורון

תקציר הרצאה של אייל דורון – את המפגש אייל פתח בשאלה: מתי הרגשתם שהעולם משתנה? כאשר ב2018 מנהיג הOpen AI…
לפרטים נוספים מה עושים עכשיו? התנהלות בימים של משבר. מאת ד"ר אייל דורון
tal-harel

שיחה עם טל הראל מתתיהו – סגנית המפקח על הבנקים וראש אגף טכנולוגיה, חדשנות וסייבר

חן כהן מנהלת אזור במערך נושמים לרווחה בשיחה עם טל הראל מתתיהו: אני אציג אותך ואת עצמי ואפתח בתודה על…
לפרטים נוספים שיחה עם טל הראל מתתיהו – סגנית המפקח על הבנקים וראש אגף טכנולוגיה, חדשנות וסייבר
דילוג לתוכן