מטרת הפעילות
לעורר שיחה פתוחה ולעודד חשיבה עצמית על הערכים שמובילים אותנו ועל מקומו
של הכסף בחיינו לאור מגילת רות ומקורות נוספים.
קהל יעד: כיתות ט-י"ב
זמן מוערך: 45 דקות. ניתן לפתח ולהעמיק בנושאים המדוברים ולהאריך את השיחה.
פתיחה
שאלו: מי רוצה עכשיו 50,000 ₪? רגע, אם ההורים מממנים אתכם, למה אתם צריכים
כסף?
פתחו דיון קצר על הצורך בכסף משלי, שאוכל לקנות בו מה שאני רוצה, גם דברים שההורים
לא מסכימים לקנות עבורי. האם זו מחשבה נכונה או לא?
מטרת הדיון לעורר מחשבות, בהמשך המערך נביא כמה עקרונות ותפיסות בנושא.
חלק א' – איזהו עשיר
שאלו: למישהו יש רעיון למה לכסף קוראים כך?
אספו תשובות וענו: אחד הפירושים המעניינים הוא – כסף מלשון כיסופים. אדם מטבעו
חולם ושואף להתקדם, להשיג, להצליח. אחד הכלים המרכזיים להגשים חלומות הוא הכסף.
אנחנו כוספים לכסף כדי להשיג את הכיסופים הגדולים יותר שלנו. הכסף הוא אמצעי למימוש
השאיפות.
שאלו: מכירים את המשנה במסכת אבות 'איזהו עשיר השמח בחלקו'? אז בעצם כולנו עושים
בדיוק הפוך. למה להתאמץ כל כך על עוד עבודה? לפתח את הידע והכישרונות שלנו? מה
שיש לנו זה מה שצריך להיות, ולחלום על משהו אחר זה לא נכון ולא ראוי.
מטרת השאלה היא ליצור התנגדות ו'סערה' בקרב השומעים, זה נוגד את המציאות שהם
מכירים מהבית ומהסביבה: לימודים, קריירה, משפיעני רשת למיניהם, תיוגים חברתיים. אלו
השפעות חברתיות משמעותיות בקרב בני הנוער. כשאומרים לבני נוער שמשהו אסור, זה
דוחק אותם לפינה ואפילו יעשו דווקא להיפך. ככל שהדיון יהיה סוער יותר כך הם יתחברו
יותר לדברים.
ניתן להוסיף ולשאול:
אחרי שיהיה לך X מה תרצה אז? למה הדבר הראשון לפני השני?
מי חושב אולי לקנות משהו אחר אחרי ששמע רעיון מחבר/ה?
שאלו: כיצד מתחילה מגילת רות?
אספו תשובות וענו:
'וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא
וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו.' (רות, א, א)
מסופר על אלימלך, שהיה איש עשיר, בתקופה בה היה רעב בארץ. תושבי הארץ ציפו שידאג
לרעבים סביבו אך הוא בוחר לברוח לבית לחם. לאחר מכן, מסופר שקיבל עונש משמים, הוא
ושני בניו מתו והמגילה ממשיכה לספר על רות ונעמי.
אבל רגע, אמרנו ש'איזהו עשיר השמח בחלקו', שעשיר לא נמדד בכמות הכסף שיש לו. לפי
ההגדרה הזו, ייתכן שגם אלימלך לא היה עשיר באמת. אולי גם הסובבים אותו היו אמורים
לשמוח בחלקם ולא לצפות מאלימלך שיושיע אותם.
סיכום ביניים
אמרו: עד כה דנו בשאלה מדוע בני נוער צריכים כסף אם ההורים דואגים להם, דיברנו על
כסף וכיסופים, הזכרנו את המשנה על העשיר השמח בחלקו והתחברנו לסיפור של אלימלך
במגילה.
חידון תנ"ך קצר:
אני אקריא פסוקים, אתם צריך לומר לי על מי הפסוק נאמר.
'… כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב' – [אברהם] (בראשית, יג, ב)
'וַיִּזְרַע …. בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה' '. [יצחק](בראשית,
כו, יב)
'וה' בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים'
[יעקב] (בראשית כד, לה)
'לא העשיר …. אלא מפסולתן של לוחות, שנאמר "פסל לך", פסולתן שלך יהא' [משה]
(גמרא מסכת נדרים, לח עמ' א)
אמרו: לא סתם שלושת האבות ומשה, וכמובן דוד ושלמה ועוד רבים היו עשירים ביותר. ה'
רוצה שיהיה לנו שפע גדול, עשירות של כסף וחכמה. במסכת נדרים, שם מוזכרת עשירותו
של משה, הגמרא מביאה ציטוט מר' יוחנן – אמר רבי יוחנן: אין הקב"ה משרה שכינתו אלא
על גיבור ועשיר וחכם ועניו, וכולן (למדים אותן) ממשה.
שאלו: אם כך, מה נכון ומה לא נכון? מה צריכה להיות השאיפה שלנו? להיות עשירים בכסף
או לשמוח בחלקנו?
חלק ב' – בין רצוי למצוי
שאלו: נניח שתקבלו סכום של 50,000 ₪, מה תעשו עם הכסף?
סביר שהדעות יהיו מגוונות ושונות, קניות של מוצרים שונים, תרומות, חסכון לצרכים שונים
ועוד.
אספו תשובות ושאלו: מדוע בחרתם דווקא בדברים האלו?
ניתן להקשות עם שאלות בירור: (היזהרו משאלות שיפוטיות, שאלו רק שאלות מבררות)
אם יהיה לך מה שאמרת, מה זה ייתן לך?
אחרי שיהיה לךX מה תרצה אז? למה הדבר הראשון לפני השני?
מי חושב אולי לקנות משהו אחר אחרי ששמע רעיון מחבר/ה?
האם נראה לכם שאחרי כל זה תרגישו עשירים?
אמרו: מהתשובות שעלו נוכל לברר מהם הגורמים המרכזיים שעל פיהם אנו מקבלים
החלטות:
לחץ חברתי
משפיעני רשת
רשתות חברתיות
פרסומות
ידע והבנה
הסבירו בקצרה מה ההבדל בין צורך ורצון:
צורך הוא משהו בסיסי ושווה לכולם. לדוגמה: צורך בנעליים, בית לגור בו, טלפון לדבר בו.
רצון הוא הדרך למימוש הצורך. לדוגמה: ניתן לקנות נעליים טובות ונוחות ב-100 ₪ וניתן גם
לקנות נעליים ממותגות ב-700 ₪.
בכל מה שקשור ברצון, אין תשובה נכונה או לא נכונה, זה המקום לבחירה ולסדרי עדיפויות
אישיים. הבחירה האם וכמה כסף להוציא עבור רכישה של מוצר מסוים היא אישית ומשתנה
מאדם לאדם. בחירה של אדם אחד מבטאת את סדר העדיפויות האישי שלו. כיצורים
חברתיים, אנו נוטים לאמץ לעצמנו בחירות של אחרים.
ארבעת הגורמים הראשונים (לחץ חברתי, משפיעני רשת, רשתות חברתיות, פרסומות)
מייצרים רצון שמוביל להחלטה. לעתים הרצון נובע מצורך, כמו צורך בנעליים שמוביל
לרכישת נעליים ממותגות, ולעתים הרצון אינו שייך לצורך, כמו רכישת נעליים בשל לחץ
חברתי. החברות המסחריות משקיעות כסף רב כדי לגרום לנו לרכוש את המוצרים שלהן.
הזמינו את המשתתפים לברר עם עצמם מתי קיבלו החלטות שהן באמת שלהם ומתי אימצו
החלטות של אחרים.
שאלו: מי יודע מה יש בין רצוי למצוי? (אם יש צורך, הסבירו את המושגים רצוי ומצוי)
אספו תשובות והסבירו:
רצוי בגימטריה = 306
מצוי בגימטריה = 146
רצוי פחות מצוי = 160 = הגימטריה של המילה 'כסף'
בין היכולת שלי (המצוי) לבין מימוש הרצון (הרצוי) חסר כסף
הציגו את המשנה במסכת אבות (פרק ב משנה א'):
"אמר להם, צאו וראו לב איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם.
רבי אליעזר אומר, עין טובה.
רבי יהושע אומר, חבר טוב.
רבי יוסי אומר, שכן טוב.
רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד.
רבי אלעזר אומר, לב טוב.
אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם.
אמר להם: צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם.
רבי אליעזר אומר, עין רעה.
רבי יהושע אומר, חבר רע.
רבי יוסי אומר, שכן רע.
רבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם.
אחד הלווה מן האדם, כלוה מן המקום לה ברוך הוא, שנאמר (תהלים לז, כא) לווה רשע ולא
ישלם וצדיק חונן ונותן.
רבי אלעזר אומר, לב רע.
אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם."
שאלו: מה אמר רבי שמעון?
אספו תשובות וענו:
דרך טובה – הרואה את הנולד
דרך רעה – הלווה ואינו משלם
שאלו: מה הכוונה בדבריו של רבי שמעון?
אספו תשובות וענו:
דרך טובה היא כשאדם חי מתוך מחשבה על העתיד, מתבונן על מה שיש לו בהווה ומה הוא
עוד צריך, בונה סדרי עדיפויות. אדם יכול לגרום לעצמו להיות עשיר ששמח בחלקו.
כיצד? נניח שיש לאדם סכום מסוים והוא שומר אותו כדי לרכוש משהו שהוא מאוד רוצה
בהמשך, אפילו אם יצטרך לחסוך עוד. המשמעות היא שכרגע הוא לא ישתמש בכסף לדברים
אחרים. כך אדם רואה את הנולד, שמח במה שיש לו ולכן גם מרגיש עשיר. כי יש לו והוא
בוחר מה לעשות עם הכסף לפי סדרי העדיפויות שלו.
לגורמים כמו לחץ חברתי ומשפיענים, יש הרבה פחות השפעה כאשר יש תכנון, כשרואים את
הנולד ומקבלים החלטה על סמך בחירה אישית. כך אדם משאיר את הכוח אצלו. כשיש לי
כוח להחליט ולבחור זה משפיע על כל החיים, לא רק על כסף והתנהלות איתו, ולכן רבי
שמעון אומר שזו הדרך הטובה לנהוג בה.
לעומת זאת, הדרך הרעה היא 'לווה ואינו משלם'. מה הקשר? כל שאר התנאים אמרו דבר
והיפוכו – לב טוב/לב רע, שכן טוב/שכן רע וכו'.
שאלו: מה ההיפך מהרואה את הנולד? למה ר' שמעון התכוון כשאמר 'לווה ואינו משלם'?
אספו תשובות וענו:
ר' שמעון בחוכמתו הגדולה ובהבנת המציאות וההתנהגות של האנשים אומר שלקיחת
הלוואות זה דבר נפוץ ומקובל. השאלה אם זה נכון.
שאלו: לדעתכם, לקחת הלוואה זה טוב? אם יש כסף קונים ואם לא אז לא קונים. למה לקחת
הלוואה?
לפי הזמן, ניתן לפתח דיון מעניין על שימוש מושכל בכסף והאם נכון לקחת הלוואות או
לא.
אספו תשובות וענו:
הלוואות זה טוב, בלי הלוואות אי אפשר להתקדם כלכלית. כל מי שעושה עסקים חייב לקחת
הלוואות, ככה מתקדמים. זו דרך העולם. לפעמים כדי לגשר על הפער בין הרצוי למצוי יש
צורך בהלוואה. ר' שמעון לא אומר לא לקחת הלוואות.
יחד עם זאת, הוא אומר שאדם שלוקח הלוואה ולא בודק שהיא תקדם אותו קדימה – הוא לא
רואה את הנולד. אם לאדם אין כסף והוא לוקח כסף ממישהו אחר, בידיעה שאין לו דרך
להחזיר את ההלוואה, זו מידה רעה מאוד.
התנהלות כזו מראה ששיקול הדעת לא נכון. זה הזמן לתפוס את עצמנו ולעשות שינוי. אם
אנחנו רוצים מותגים ואין לנו כסף, ללוות מחברים זה לא הפתרון. נעבוד, נחסוך ונקנה.
ההערכה שלנו למה שנקנה תהיה גדולה פי כמה, הסיפוק והאושר שעמלנו השקענו, חסכנו
והגענו למטרה שהצבנו לעצמנו גם תקדם אותנו בחיים. תציבו לעצמכם מטרות, תעבדו,
תעמלו, תחסכו ובעיקר – תראו את הנולד.
אישה בהריון מדמיינת את הילד שלה איך הוא יראה, היא ממש רואה אותו. גם אתם
תדמיינו, תחלמו, תראו את המטרות שלכם. ואתם תצליחו. יהיו כישלונות, נפילות ואכזבות,
זה חלק מהחיים. אתם בתחילת הדרך, תאמצו את הדרך הטובה הזאת ורק תצליחו.
סיכום
כסף הוא דבר טוב כשמשתמשים בו נכון. כשמתנהלים בטוב וביושר, כשמנהלים משא ומתן
באמונה. כשנותנים משלנו גם לאחרים כשהם צריכים. זה מלמד אותנו לראות את האחרים,
להיות בענווה ולדעת גם לקבל עצה, הכוונה והדרכה.
כסף הוא דבר טוב כשמבינים שכסף הוא אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. כסף משמש אותנו
להגשים שאיפות וחלומות, להתקדם, לסייע למי שסביבנו. הוא אינו יעד בפני עצמו.
במגילת רות אנו רואים שכל ההתנהלות של רות הייתה תיקון לאלימלך. אין לה כלום אבל
היא רואה את נעמי חמותה. היא רואה את הנולד – דוד המלך וכל שושלת המלוכה שנולדת
מחסד, מצניעות וחשיבה לא מה חושבים עליי, מה יש או אין לי, אלא מה נכון וטוב לעשות.