"אשתי היא זו שבעיקר מטפלת בחשבונות כי לי אין סבלנות לדברים האלה. יש לנו כמה קנסות על דברים ששכחתי לשלם בזמן. היה לנו כסף בחשבון, פשוט איכשהו לא הגעתי לזה…". השיחה הזאת אינה מתנהלת בבנק. היא מתנהלת במרפאה להפרעות קשב וריכוז שבה מטופלים אנשים מבוגרים. אנשים רבים שסובלים מהפרעת קשב מתקשים גם בארגון כלכלי.
הפרעת קשב מתבטאת בקושי לגייס קשב ולשמור עליו לאורך זמן או בנטייה מוגברת לאימפולסיביות. תסמיני ההפרעה מופיעים כבר בילדות ומשפיעים על תחומי חיים כגון לימודים וקשרים חברתיים.
לפי נתוני משרד הבריאות 5%–10% מילדי בית הספר מגיל 12 מאובחנים כלוקים בהפרעה וכ-80% מהם ימשיכו לסבול ממנה גם בבגרותם. מבוגרים נדרשים להתמודד עם משימות מורכבות יותר מילדים ולכן פעמים רבות ההפרעה מקשה על התפקוד היום-יומי דווקא אצל מבוגרים.
כיום מתגלים יותר ויותר מבוגרים המאובחנים כלוקים בהפרעת קשב וריכוז אשר לא אובחנו בעבר אם בשל חוסר המודעות שהייתה לנושא אם מפני שהצליחו לפצות על הקושי בדרכים שונות. המבוגרים המאובחנים מטופלים בהתאם.
הליקויים הבסיסיים בקשב והנטייה לאימפולסיביות והיפראקטיביות מביאים לכך שדרכי ההתארגנות היום-יומית, שמתפתחות באופן טבעי אצל אחרים (כמו רישום פגישות ומטלות ביומן), לעתים אינן מתפתחות ואינן מיושמות אצל מבוגרים הסובלים מהפרעת קשב.
ללא מיומנויות אלה הם:
- דוחים משימות.
- מתקשים להתארגן.
- נמנעים מלרשום באופן מסודר את ההוצאות שלהם.
- לא משלמים חשבונות בזמן.
- אינם מכינים רשימה לסופר.
- מתקשים להיות מחושבים מבחינה כלכלית.
כתוצאה מכך הם חשים שהם חיים בתוך פזרנות וכאוס.
הנטייה המוגברת לאימפולסיביות עלולה להקשות גם היא על ההתנהלות הכלכלית:
- ייתכנו הוצאות כספיות לא מתוכננות שנעשו ללא שיקול כלכלי ומחושב.
- התנהגות צרכנית נמהרת המתבצעת רגע לפני שהצרכן חשב באמת על הצורך שלו במוצר כלשהו: רואים משהו, קונים אותו ואז חושבים אם באמת היו צריכים אותו.
כיום גוברת המודעות לניהול כלכלי תקין. אנשים רבים נדרשים לערוך שינויים לא מעטים באורח החיים, בצורת החשיבה ובהרגלים על מנת להצליח להתנהל נכון כלכלית.
לאחוז מסוים מכלל האוכלוסייה מתווספים קשיים הנובעים מהפרעת קשב.
מבוגרים עם הפרעת קשב מבינים היטב את ההיגיון שבהתארגנות כלכלית נכונה, אך חשים שיישומה הוא מעבר לכוחם ואף חשים אשמה, תסכול וייאוש. לא פעם הם מרגישים שרק הם לא מצליחים לבצע את המשימות הפשוטות לכאורה (כמו הכנת רשימת קניות לסופר) ותופסים את הפרעתם כפגם אישיותי ולא כקושי שאתו הם מתמודדים.
אז מה עושים?
- זיהוי הקושי: כדי להתמודד עם הקשיים הנובעים מהפרעת קשב, ובכללם קשיים כלכליים, קודם כול צריך לזהות את הקושי. מודעות לבעיית הקשב והריכוז ולקשיים הנובעים ממנה, היא המפתח לכל שינוי עתידי.
- פיתוח פתרונות מתאימים: כמו בכל בעיה, ברגע שיודעים עם מה מתמודדים אפשר למצוא פתרונות מתאימים. מבוגרים שסובלים מהפרעת קשב צריכים ללמוד לפתח אסטרטגיות התארגנות שלא התפתחו אצלם באופן טבעי ולהתחיל בתהליך של שינוי הרגלים, שלעתים אינו קל אולם הוא מספק מאוד.
- הכרת הקשיים האישיים: חשוב להכיר את מאפייני קשיי הקשב האישיים, כמו למשל השעות שבהן הקשב ויכולת הריכוז הם מרביים, ולתכנן משימות בהתאם. למשל, אם רוצים לתכנן תקציב משק בית, מוטב לעשות זאת בשעות מיטביות ולקחת הפסקות בהתאם לאורך הקשב האישי – הזמן שבו האדם יכול להיות מרוכז בפעולה אחת לפני שדעתו מוסחת. כלומר, ברגע שמתחילים לאבד ריכוז יש לקחת הפסקה קצרה, אפילו של עשר דקות, שבה אפשר למשל לקום ולהתמתח ולאחר מכן לשוב למשימה בכוחות מחודשים וביתר קשב.
- קבלת עזרה מקצועית: דימוי עצמי שלילי כתוצאה מההפרעה עשוי גם הוא להשפיע על ההתנהלות הכלכלית – "אף פעם לא הצלחתי, אין סיכוי שאצליח עכשיו" – במקרה כזה מומלץ לפנות לעזרה מקצועית.
אפשר גם לברר התאמה תרופתית שעשויה להגביר את הריכוז ולאפשר מיקוד במטלות שאותן רוצים לבצע.
לסיכום, ניהול כלכלי הוא משימה מורכבת המצריכה התארגנות, יכולת ריכוז, משמעת עצמית, מסגרת מתוכננת ותחושת מסוגלות.
הפרעת קשב עלולה להשפיע על יכולות אלו עקב היעדר אסטרטגיות התארגנות יעילות, אימפולסיביות או ניסיונות התארגנות שכשלו בעבר.
למרות האתגרים הניצבים בפני אלה הסובלים מהפרעת קשב, אין כל סיבה לוותר. יש לבנות תהליך המתחשב בקשיים (למשל תזכורות להפקדת שיקים בתאריכים מסוימים) ומותאם להם (כגון למידת טכניקות התארגנות בסיסיות שיאפשרו רישום הוצאות), וכך לסלול את הדרך לניהול כלכלי מוצלח.
