בוועידת פעמונים הרביעית, שהתקיימה השנה תחת הכותרת "על כלכלה ותקווה", שמענו סיפורים מעוררי השראה של התמודדות, בחירה וחוסן. אחד הסיפורים שטלטלו את הלב והאירו את העיניים היה סיפורו של בן סוכמן, מנכ"ל דפוס בארי ותושב קיבוץ בארי – מן היישובים שנפגעו קשות במתקפת הטרור בעוטף עזה בשבעה באוקטובר 2023.
סוכמן, שעלה לבמה באומץ ובכנות, סיפר לקהל על השעות הארוכות של חוסר הוודאות, על הפחד, על מות אמו, ועל תחושת הנטישה. אך מעל הכול, הוא בחר לספר על האחריות. על הבחירה לא להיכנע לאבל ולכאב, אלא להוביל מהלך של שיקום כלכלי, חברתי וקהילתי מתוך האפר.
"לא מחסירים משמרת" – הוא המוטו שמלווה את דפוס בארי כבר שנים, גם בימים של סבבי אלימות. אחרי השבעה באוקטובר, הפך המשפט הזה למצפן של ממש. פחות משבועיים לאחר האסון, כשעוד היו מחבלים בסביבה, חזר המפעל לפעול. 33 עובדים נכנסו בשערים והפעילו מחדש את המכונות, כשהם אומרים לעצמם ולקהילתם – אפשר, ואפילו צריך, להמשיך.
בעבור קהל ועידת פעמונים, העוסק יום-יום בהובלה כלכלית נבונה ובסיוע למשפחות לצאת ממעגלי קושי, המסר של סוכמן נגע בלב ליבה של העשייה: גם כשנראה שאין לאן, אפשר לבחור באחריות. גם כשנראה שאין סיכוי – אפשר לפעול. דפוס בארי, שהעסיק בעבר עשרות מבין הנרצחים, חזר להיות עוגן כלכלי ונפשי עבור קהילת בארי. פתיחת חדר האוכל, גני הילדים ובתי הספר, גיוס עובדים חדשים – כל אלה לא התרחשו רק בזכות מערכות, אלא בזכות בני אדם שקמו בבוקר ובחרו שלא לוותר.
סוכמן הדגיש את חשיבות ההמשכיות, דווקא מתוך השבר. "הדפוס מציל אותנו", אמר. "אבל יותר מזה – הוא מאפשר לקהילה להאמין שהיא יכולה להיבנות מחדש". בדבריו, שזכו להתרגשות רבה מצד הקהל, ניכרה ההבנה העמוקה שהשיקום הכלכלי הוא חלק בלתי נפרד מהשיקום הנפשי. וכשיש קהילה – יש תקווה.
ועידת פעמונים נועדה להאיר דרכים, להציע רעיונות ולחבר בין אתגרים לפתרונות. סיפורו של בן סוכמן היה הרבה מעבר להרצאה – הוא היה עדות חיה לכך שעם הנהגה, ערכים ואמונה, אפשר להרים גם את המקומות שנפלו הכי נמוך. ובתוך כל זה – גם לתקווה יש תפקיד. תפקיד מרכזי.
