אלימות בזוגיות היא תופעה נפוצה במערכת יחסים קיימת, במהלך פרידה או אחריה, בכל חלקי החברה. המכנה המשותף לסוגים הרבים של אלימות בזוגיות הוא התנהגויות שתלטניות, מפחידות ומשפילות, שמצמצמות את חופש הפעולה וההחלטה של אחד מבני הזוג, לרוב האישה. אלימות בזוגיות גובה מחיר כבד מהנפגעים והנפגעות, מהמשפחה ומהחברה, ולכן חשוב ודחוף לזהות ולמנוע אותה. (הגדרה של "קווים אדומים", קולקטיב אימפקט של מרכז שיתופים. )
כ 200,000 נשים נפגעות אלימות (לסוגיה) מדווחות בישראל, להערכת ארגון הבריאות העולמי המספר אמיתי גדול פי 4. כל אשה חמישית בישראל נפגעת מאלימות כלשהי.
מקורי עיקרי לפציעות ופגיעות גופניות אצל נשים בגילאי 15-44. אשה נשארת במעגל האלימות בממוצע יותר מ 10 שנים.
נעשו מספר נסיונות לאורך השנים להגדיר בחוק מהו אלימות כלכלית, אך עד היום, זה טרם נעשה. הנסיון הראשון היה ב 2015 ע"י זהבה גלאון, 2017 – גילה גמליאל, ב 2020 ע"י אבי ניסנקורן, ב 2021 ע"י גדעון סער ולאחרונה ב 2023 ע"י ח"כ מירב כהן.
בשנת 2016 בנק ישראל יחד עם איגוד הבנקים וארגונים חברתיים גיבשו אמנת זמינות בנקאית. מטרת האמנה לתמוך בצמצום תופעת אלימות כלכלית נגד נשים נפגעות אלימות, השוהות במקלטים ובדירות מעבר. באמצעות מתן שירותי בנקאות מתאימים לנפגעות, תוכלנה אלו לסלול את דרכן לעצמאות פיננסית יותר בקלות .
אז מי הנן הנפגעות ואיך זה בא לידי ביטוי?
כשליש מהנשים שחוות אלימות הן לפחות עם תואר ראשון. האלימות חוצה רמת השכלה, מקצוע, שכר, מקום מגורים וכדו והיא עלולה להתקיים בכל בית.
במצבי חירום חלה עלייה במספרי מקרי האלימות המבוצעים והמדווחים ובתקופת הקורונה היתה עליה של 800% ע"פ דו"ח מבקר המדינה.
האלימות יכולה להתבטא באופן פיזי, פגיעה מינית, רוחנית, משפטית רגשית או כלכלית.
אז למה נשים נשארות במערכת יחסים אלימה? הסיבות הן רבות: הן מתקשות לעזוב בגלל תחושת אשמה, האשה מרגישה שהמצב נוצר בגללה, בחלק מהמקרים יש לאשה דימוי עצמי נמוך והיא לא בטוחה איך תסתדר לבד או תחשוב לעצמה – מי ירצה לקבל אותה אחרי שאעזוב. בחלק מהמקרים, ישנה הדחקה וייחול שהמצב ישתפר בגלל הבטחות שווא של בן הזוג או תחושה שהמצב לא כ"כ נורא ואולי כך צריכה להיראות הזוגיות. לא מעט הנשים מרגישות פחד מפני המוות – אם ישנם איומים קשים וחוסר אונים כי היא לא יודעת למי או לאן לפנות. תחושת בושה יחד עם תחושת האחריות לילדים ומחשבות איך תתמודד עם טיפול הילדים יחד עם תלות והשליטה כלכלית שיש לבן הזוג שמביא לידי כך שאין לה כסף משלה כדי לצאת.
מהי אלימות כלכלית? איך נוכל לזהות ומה ניתן לעשות?
אלימות כלכלית במשפחה במהותה היא מניעת אדם מלשלוט על הנכסים והמשאבים הכלכליים השייכים לו על פי חוק במסגרת כזו. אלימות כלכלית היא סביב שליטה, וכחלק מכך לא פעם הצד האלים ינסה למנוע גישה לנכסים כלכליים עצמאיים. כמו למשל חשבון בנק, צ׳קים או כרטיס אשראי. וזאת על מנת ליצור תלות בו כגורם המכלכל של הבית, וליצור דינמיקה של פחד ושליטה במערכת היחסים.
נורות אזהרה שיש לשים אליהם לב במערכת זוגית:
- הקצבת דמי כיס
- הסתרת כסף
- הברחת נכסים וחסכונות
- החתמה על ערבויות והלוואות וערבויות של העסק, ושימוש בכסף
- איסור על יציאה לעבודה
- לקיחת משכורות וכספים המגיעים לבן/בת הזוג
- רישום העסק על שם בן/בת הזוג
- לקיחת כסף מהארנק ללא רשות
- דרישת עודף וקבלות עבור כל קניה
- קבלת החלטות כלכליות לבד
- מעקב אחר הוצאות בן/בת הזוג
- השתלטות על חשבון הבנק / כרטיסי אשראי ושיקים של בן/בת הזוג
- אי מתן גישה לחשבון הבנק או למידע פיננסי
- יצירת חובות על שם בן/ בת הזוג
- צורך לבקש כסף מבן/בת הזוג באופן קבוע
מהם יחסים בריאים?
- לשני בני הזוג יש גישה למידע פיננסי
- לשני בני הזוג יש גישה לכסף
- החלטות על הוצאות גדולות מתקבלות ביחד
- תהליך קבלת החלטות משותף וכבוד הדדי
ישנן גם השפעות לאלימות כלכלית גם לאחר הפרידה: פגיעה ביכולת ההשתכרות, חזיתות משפטיות שצריך להתמודד איתן, העדר משאבים בסיסיים, פגיעה בהתפתחות הכלכלית, מניעת תשלום דמי מזונות לילדים וסיכון לחזרה למעגל האלימות.
אז מה עושים? אם את במערכת זוגית ואת מזהה את אחד מסימני האזהרה לעיל – פני לעזרה! במידה ואת רואה סימנים כאלה אצל חברה או בת משפחה – תציעי תמיכה ועזרה. הפני לעזרה מקצועית.
לארגון פעמונים תכנית פעמונים בצמיחה, ליווי לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות המתמודדות עם בעיות כלכליות רחבות היקף: חלקן הגדול סבלו מאלימות כלכלית והודרו על ידי בני זוגן מניהול כלכלת המשפחה וכעת הן חסרות את הידע הדרוש, חלקן נושאות בחובות בן הזוג אשר רשם על שמן הלוואות או ערבויות, וכולן מתמודדות עם סיטואציית חיים מורכבת השואבת מהן את הכוחות ואת הפניות להתמודד עם הנושא הכלכלי. קשיים ייחודיים
אלה מצטרפים לקשיים כלכליים אותן חוות נשים יחידניות בכלל – קושי במציאת עבודה בשכר הולם, העדר הכשרה מקצועית או שנות ניסיון במקצוע שנלמד, מגבלת שעות עבודה עקב נוכחות ילדים קטנים בבית ועוד.
מטרת התכנית להביא את המשתתפות לתחושת שליטה וסדר במצבה הכלכלי של האישה, תוך הסדרת חובותיה ותכנון עתידה הכלכלי לאחר היציאה מהמקלט.
הפרויקט מכוון במקביל לשני טווחי זמן: בטווח המידי האשה תסדיר את מצבה הכלכלי עם כניסתה למקלט, ובטווח הרחוק, יבוצע תכנון כלכלי מותאם ופרטני לקראת היציאה מהמקלט אל חיים עצמאיים.
בסיום הליווי הנשים מעידות כי הן מכירות את עקרונות ניהול התקציב והתנהלות כלכלית נבונה. הנשים בונות תכנית אישית להתנהלות כלכלית עתידית כולל הגדרה של היקף ההכנסה המינימלית שתאפשר חיים מאוזנים לאחר היציאה מהמקלט
למי ניתן לפנות?
חושבים או חושבות שאתם או אתן במערכת יחסים אלימה?
אל תחשבו פעמיים. פנו לסיוע במספר 118 במוקד של משרד הרווחה או למרכזים לאלימות במשפחה בקהילה.
- מוקד 100 – משטרה
- מוקד 118 – מידע וסיוע משרד הרווחה
- מרכז סיוע 1202
- קו סיוע לגברים 1218
- נעמ"ת
אתן לא לבד, ואתן לא צריכות לסבול.
