פנסיה: הקשר שבין ההפקדה החודשית מהשכר, לגובה הקצבה בעת הפרישה

באמצעות שורה ארוכה של רפורמות בתחום החיסכון הפנסיוני, העבירה הממשלה את האחריות על הפנסיה לידי החוסכים. כלומר, רק מה שהחוסך מצליח לחסוך במהלך שנות עבודתו, הוא מה שיעמוד לרשותו בעת הפרישה.

בנוסף העבירה הממשלה לידי החוסכים את האפשרות לבחור היכן לנהל את כספם והטילה על המעסיקים חובה להפריש להם הפרשה לחיסכון פנסיוני.

החיסכון הוא במוצרים פנסיוניים שהם: קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל – שנהנים מהטבות מס שמעניקה הממשלה לעידוד החיסכון לפנסיה. החיסכון מתנהל אצל חברות הביטוח (ששולטות בקרנות הפנסיה) או בתי ההשקעות. כיום החוסך רשאי לבחור גם את סוג המוצר בו הוא יחסוך, וגם את מנהל החיסכון.

על מנת לדעת איך למקסם את הקצבה החודשית שלכם בעת פרישה, חשוב בראש ובראשונה להבין את מסלול הכסף החל מהרגע שבו מופקדת ההפקדה החודשית מהשכר, ועד שהכסף הופך לקצבה חודשית בעת הפרישה. לאורך המסלול הזה ישנם גורמים שעליהם החוסך יכול להשפיע על מנת למקסם את החיסכון, וכאלו שעליהם הוא לא יכול להשפיע.

איך נקבע גובה הקצבה?

באופן כללי, ניתן להציג את המסלול שעובר הכסף הפנסיוני כך:

1. הפקדה חודשית משכר המבוטח.

2. פחות – עלות רכישת ביטוח למקרה מוות וביטוח למקרה נכות.

3. ועוד +  תשואה שהכסף שהופקד צובר לאורך חיי החיסכון.

4. פחות/ועוד -/+ תשלום איזון של קרן הפנסיה.

5. פחות – דמי ניהול.

שווה= סכום החיסכון הצבור

6. לחלק: במקדם שנקבע על ידי האוצר

שווה= גובה הקצבה החודשית

הסעיפים שעליהם יכול החוסך להשפיע הם 1-3 ו-5, והוא יכול לנסות למקסם אותם.

סעיף 4 תלוי בשאלה מה קרה לאורך השנה בקרן הפנסיה (הרבה אנשים נפגעו ומתו או לא) והאם יש לה עודף או חוסר בגלל שהיא הייתה צריכה לשלם לאנשים שנפגעו. אם יש לה עודף, היא מחלקת אותו בין כל העמיתים, ואם חוסר, הוא מתחלק בין כל העמיתים. בקרנות פנסיה גדולות, ההשפעה של העודף או החוסר, קטנה באופן יחסי.

סעיף 6 נקבע על ידי האוצר בהתאם להנחות תוחלת חיים ובהתאם להנחות על כמה תשואה הכסף יצבור מרגע היציאה לגמלאות (בפנסיה) ועד סיום מתן הקצבה.

על מה החוסך יכול להשפיע וכיצד?

1. הפקדה חודשית מהשכר המבוטח:

באופן כללי גובה ההפקדה נקבע בהתאם להטבות המס שניתנות עליה. הוא מורכב משלושה חלקים:

1) הפרשות מעסיק שהמעסיק מפריש לקופת הפנסיה.

2) הפרשות עובד שהעובד עצמו מפריש לקופת הפנסיה.

3) תשלומי פיצויים. הפיצויים, הנם חלק משמעותי מקופת הפנסיה ועשויים להגיע עד ל- 40% מגובה הקצבה. כלומר, משיכת הפיצויים במעבר בין עבודות תקטין את הקצבה החודשית בעד 40%.

ההפרשות לפנסיה נקבעות בהסדרים שונים עם מעסיקים שונים, אבל ההסדר הנפוץ הוא:

5% תשלומי מעסיק, 5% תשלומי עובד ו- 8.3% לפיצויים.

סך הכל 18.3% מגבה השכר. ההפרשה המינימלית היא 17.5%.

כיצד אפשר למקסם גורם זה?

1. שכר מבוטח: גובה ההפרשה באחוזים לא נקבע מהמשכורת ברוטו כפי שהיא מופיעה בתלוש המשכורת, אלא מהשכר המבוטח לפנסיה, שעלול להיות נמוך יותר. כלומר, יכול להיות שהחוסך משתכר 10,000 ש"ח ברוטו לחודש, אבל השכר המבוטח שלו לפנסיה הוא רק 7,000 ש"ח מתוך זה, ורק מממנו יגזרו אחוזי ההפרשות לפנסיה. לכן כאשר מתחילים לעבוד במקום עבודה חדש חשוב לוודא שהשכר המבוטח לפנסיה הנו השכר ברוטו, ואם הוא נמוך יותר, להתמקח על כך עם המעסיק. בנוסף, כאשר מקבלים העלאות במקום העבודה, לוודא שהן מהשכר המבוטח, ויופרשו עליהן תשלומים לפנסיה.
2. תגמולי עובד: גם אם נקבעו אחוזי הפרשה לפנסיה במקום העבודה, יתכן ותוכלו להגדיל באופן חד צדדי את החלק של תשלומי העובד (ללא הגדלת תשלומי המעסיק – שלכך צריך את הסכמתו), ולהנות עדיין מהטבות המס על ההפרשה לפנסיה. צריך לברר באגף כח האדם במקום העבודה, האם אתם מנצלים את מלוא הטבות המס המגיעות לכם, והאם ניתן להגדיל את החלק של תשלומי העובד.
3. פיצויים: במעבר בין מקומות עבודה, משיכת פיצויים יכולה להקטין דרמטית את החיסכון לפנסיה. לכן, צריך לשקול טוב משיכת פיצויים, ביחוד לשם צריכה – שיפוץ, נסיעה לחו"ל וכו'.

2. עלות רכישת הביטוחים

הסדר פנסיה הנו למעשה חבילה שכוללת חיסכון ושני סוגי ביטוחים. ביטוח אחד למקרה מוות, שאז משולמת קצבה לשארים, ביטוח שני למקרה נכות – שאז משולמת קצבת נכות. מהכסף שהחוסך מפריש לפנסיה נרכשים הביטוחים, והעלות שלהם (הפרמיה) נגרעת מהסכום שהולך לחיסכון. כלומר, ככל שהביטוחים יקרים יותר, פחות כסף עובר לחיסכון.

כיצד אפשר למקסם גורם זה?

1. ביטוחים מתאימים: ודאו כי אין לכם ביטוחים מיותרים. כך למשל רווקים לא צריכים ביטוח שארים שכן אין להם שארים, ולכן הכסף למעשה הולך לרכישת ביטוח שאין בו צורך. גם חוסכים מבוגרים, שילדיהם כבר עצמאיים ועזבו את הבית, יכולים למצוא שנכון עבורם להקטין את הביטוח הזה. אם החוסך לא מציין כלום בעת ההצטרפות, הוא מצורף למסלול כללי, שלא בטוח שמתאים לו.
2. כפל ביטוחים: כדאי לעשות סדר בביטוחי החיים ואובדן כושר העבודה. למרבית האנשים ישנם ביטוחים נוספים על הביטוח הבסיסי מקרן הפנסיה ולכן מומלץ לוודא כי אין כפל ביטוחים.
3. עלות הביטוח: עובדים החוסכים בביטוחי מנהלים או בקופות גמל להן מצורפים ביטוחים, מקבלים לעתים הצעה להרחיבם. חשוב לבדוק היטב האם במקרה זה לא יהיה זול יותר לרכוש את הביטוח בנפרד ולא כחלק מהמכשיר הפנסיוני.

3. התשואה על כספי החיסכון

לאחר ששולמה עלות הביטוחים, יתרת ההפקדה מועברת לחיסכון. החיסכון מתנהל בשוק ההון. הכספים מושקעים במגוון מכשירי השקעה – החל ממכשירים בטוחים כמו אג"ח קצרות שהנפיקה מדינת ישראל ועד השקעות מסוכנות, כמו מניות וקרנות גידור. ככל שההשקעה מסוכנת יותר, התשואה שיקבל החוסך עבורה, גבוהה יותר, אך גם הסיכון שבצידה. אם החוסך לא אמר כלום בעת ההצטרפות לקרן הפנסיה, הוא צורף למסלול כללי, שהוא מסלול ברירת מחדל. במסלול זה הכסף מושקע בכ-30% מניות ולא מתאים לכל החוסכים. אולם, מעבר לתמהיל השקעה אחר אפשרי בכל עת.

4. דמי ניהול

הגוף שמנהל את החיסכון גובה דמי ניהול. דמי הניהול נגבים בשתי צורות:

1. דמי ניהול מההפקדות השוטפות שהחוסך משלם מידי חודש.
2. דמי ניהול מהיתרה שצבר החוסך עד כה.

למשל: עבור החוסך מופרשים 1,000 ש"ח מידי חודש. הוא חוסך כבר שנתיים וברשותו 25,000 שקל צבורים (להזכירכם, מסכום ההפרשה המקורי נוכתה עלות רכישת הביטוחים, אך התווספה התשואה בהשקעת הכספים במשך שנתיים).

דמי ניהול מההפקדות ילקחו מה-1,000 ש"ח שמופרשים מידי חודש.

דמי ניהול מהצבירה ילקחו מה-25,000 שקל שחסך החוסך עד כה.

 לסיכום:

מכיוון שהאחריות על החיסכון הפנסיוני עברה לידי החוסך, עליו להיות מודע לכל הנקודות שבהן בחירותיו יכולים להשפיע ולהגדיל את החיסכון ולמקסם אותו. חשוב להיות מודעים לכל הכספים שמופרשים, לעלויות שמשולמות מהם. כמו כן  חשוב להתאים את החיסכון למצב האישי של החוסך, ולאופק החיסכון שנותר בפניו עד הפרישה.