שנהיה לראש – ברכות לשנה טובה

שנדע מה הן המטרות שעבורן אנו רוצים לשמור על הכסף שלנו

למה חשוב לנו שיהיה כסף בחשבון?, ש"הדלי" יהיה מלא וסגור והכסף ייאסף בתוכו כמו מים חיים. למה חשוב לנו בעצם לסגור את החור הזה שמטפטף וזולג… טיפה אחר טיפה. שקל אחרי שקל?. זה חשוב כי כך נוכל למלא ולהגדיל את ה"יש" שלנו. לממש מטרות חשובות שיאפשרו לנו לממש את עצמנו, ולשפר את איכות החיים שלנו ממקום של ביטחון ועוצמה.

שניקח לנו את הזכות לבחור ולהחליט

לא המפרסמים, לא כלי התקשורת, גם לא קבוצת הוואטצאפ שמציעה לקנות פירות או פרחים או עציצים במחיר מיוחד לחג…. נעז לשים את עצמנו במרכז ולשאול את השאלה – מה אני רוצה לשנה החדשה? מה באמת אני רוצה לשנה החדשה ? כשנסתכל פנימה, נגלה תשובות מפתיעות. נגלה שדווקא המאוויים הכי כמוסים, לשקט ושלווה, לאהבה, לשמחה עומדים בזכות עצמם. והמימוש שלהם נובע ממקום של שקט וחוסן. מקום שמאפשר להתנהל לפי סדר העדיפויות הפנימי ולא הרעשים והקולות שמגיעים מבחוץ.

שנרשה לעצמנו לפעול אחרת

שנגלה אומץ ותעוזה. לעצור ולשאול. אפילו נעז להסתכל על ארוחת החג שלנו. מה שמנו על השולחן?. בואו נשאל, למה?. על הכמות, על המחיר. מה יש במנה המיוחדת והחד פעמית הזו שדווקא אותו רצינו לשים על שולחן החג. ואיך חגגו סבא וסבתא שלנו? איך באמת? האם ניתן למצוא קנה מידה אחר?. דווקא הקורונה שפגעה כל כך במרקם החיים שלנו מאלצת אותנו לבדוק מחדש ולקבל החלטות חדשות.

שנעז להגיד לא

להציב גבול. נבדוק האם הקניות שלנו משרתות צרכים של אנשים אחרים. צרכים שהם הגדירו עבורנו ואנו משתפים פעולה, מתוך הסכמה שבשתיקה, מתוך הרגל, מתוך "לא נעים לי" להגיד לא… האם אפשר להגיד לא לחברה הטובה שגוררת להוצאות יקרות על בילויים? כאשר מציבים גבול, הוא משרת לעיתים קרובות לא רק אותנו אלא גם את הסביבה שלנו.

שנעשה לעצמנו סדר

נסדר מחדש את ההוצאות שלנו, כמו שמסדרים מגרה מלאה בחפצים. או מדף בארון הבגדים. להוציא הכל ולבדוק.מה יש שם בערמת ההוצאות שלנו ? מה מיותר ומה הכרחי וחשוב באמת ? וכשיש משהו שהוא חשוב באמת נהנה ממנו עד תום.

שנפיק תועלות רבות מהוצאה אחת

איך אפשר להפיק את המירב מקנייה אחת? לעשות בחירה חכמה אחת שתשרת הרבה מטרות. אם החלטתי להכין פיצה בבית, אני מוציאה את המירב מכל מוצר, מהקמח, מהעגבניות, מהגבינה. נוצרת בבית אווירה של עשייה. הילדים שותפים להכנה. יש להם דוגמא אישית. אנו מחנכים אותם לחריצות ומראים להם חריצות מהי.

שנסמוך על עצמנו

החברה הצרכנית שסביבנו מעודדת תלות. תלות במומחה, תלות בכלי התקשורת שמייצרים תוכן ובידור, תלות בטכנאי, במי שמבשל, במי שמנקה, במי שמתקן. לעיתים יש בכך הקלה. תחושה שניתן להיעזר. לעיתים אנחנו לא רואים כל בררה אחרת. אבל לאט לאט , לפעמים בלי שנשים לב, אנו מתרגלים לכך שאחרים עושים עבורנו שירותים שהיינו יכולים לעשות בעצמנו. כאשר לוקחים את השליטה לידיים, מנכסים לעצמנו מחדש משימות שבעבר העברנו למישהו אחר, ואז אנו חשים ניצחון קטן.