כשמסתכלים על סיפור של משפחות המתמודדות עם סחרור חובות ניתן לזהות סיפורים של מאבק כלכלי, תעסוקתי, פיזי, זוגי ומשפחתי. מימד נוסף של מאבק הוא ניהול הכסף והסתבכות עם ניהול הכסף.
המאבק עם ניהול הכסף קשור לעיתים קרובות לחוסר הבנה. חוסר הבנה של השפה והמושגים הפיננסים, חוסר הבנה של הסיפור הגדול – מה התוצאות של ההחלטות לגבי נטילת הלוואות וגם היעדר הצבת מטרות וכיצד לממן אותן.
אוריינות פיננסית היא סיפור של שפה. של מושגים מקצועיים שלכאורה אמורים להיות נחלת הכלל, אבל הם לא. שאלנו בסקר כיצד אנשים מדרגים את רמת הידע הפיננסי שלהם בהשוואה לבני גילם. כמעט 30% מדרגים עצמם מתחת לממוצע.
יחד עם זאת, בתהליך הליווי בפעמונים מתפתחת הבנה לגבי ניהול הכסף, וההבנה נותנת תחושת שליטה ומסוגלות. המפגש עם מלווה פעמונים נותן תחושה שיש מישהו איתי בסירה , מישהו רואה אותי ונותן לי גב בהתמודדות הקשה.
מתוך ניתוח איכותני שערכה תהילה בקר, חוקרת המתנדבת ביחידת המחקר, היא מצאה כי שינוי המודעות הכלכלית של המשפחות היא תמה חוזרת בקרב המשפחות שעברו ליווי בפעמונים.
שלוש תובנות מחקריות יישומיות
תובנה ראשונה:
כסף והתמודדות עם כלכלת המשפחה מעוררים תחושות לא פשוטות: חרדה, לחץ, היעדר שליטה, השפעה שלילית על מערכות יחסים במשפחה. מחקר שנערך על ידי Hasler ושותפים ב 2021 בארה"ב, הראה כי מגפת הקורונה העצימה את הלחץ והחרדה הפיננסים. בנוסף המחקר גילה כי ללחץ וחרדה הקשורים בכסף יש השפעה לטווח ארוך – תחושות אלה פוגעות בתכנון הפרישה, ואצל צעירים הם משפיעים על בחירת לימודים וניהול הקריירה. תחושות אלה מעידות על הצורך במענה אישי ואנושי, מעצים ותומך אולם הפרדוקס הוא שהן עצמן עלולות להוות חסם לפנייה לעזרה ושיקום.
יש ללמוד ולחקור לעומק תחושות אלה ולקחת אותן בחשבון, הן בפנייה ובריצ'ינג אאוט לציבור, והן בהבניית מענים ודרכי התערבות.
תובנה שנייה:
מתן מענה מותאם לקבוצות מובחנות. אחד הממצאים הבולטים של הסקר שערכנו הוא הבולטות של אוכלוסיות פגיעות מבחינת החוסן הכלכלי שלהן.
הרחבה לגבי הפגיעות של אוכלוסיית הנשים: הפער בין נשים וגברים בתחום האוריינות הפיננסית הוא אוניברסלי, חוצה תרבויות ומאפיינים סוציודמוגרפים. לנשים יש פחות ידע פיננסי וגם תחושת ביטחון נמוכה יותר בידע הפיננסי שלהן.
מחקר של Bucher Koenen ושותפים מ 2021 מראה כי נשים יודעות יותר מאשר הן חושבות שהן יודעות. נשים נוטות להשיב "אני לא יודעת" על שאלות ידע פיננסי, אך כאשר אפשרות זו אינה קיימת, הן בדרך כלל עונות את התשובה הנכונה.
החוקרות טוענות כי הבדלים קטנים בביטחון בידע הפיננסי עלולים להוביל להבדלים גדולים בחוסן הפיננסי. במיוחד כאשר מדובר בהחלטות פיננסיות ארוכות טווח כמו היערכות לפרישה, חסכונות וצבירת הון.
נדרש מחקר נוסף כדי לדעת מה יאפשר לנשים ולאוכלוסיות פגיעות נוספות לרכוש ידע פיננסי ולצבור ביטחון בתחום זה. יש לבנות תכניות התערבות מבוססות מגדר ומותאמות אוכלוסייה. על ידי כך נוכל להעצים אוכלוסיות פגיעות ולאפשר להן עצמאות ובחירה חופשית.
תובנה שלישית:
תהליך בניית חוסן פיננסי הוא תהליך רב מימדי. הוא קשור ברמת היחיד והמשפחה, במאפיינים אישיותיים כמו אימפולסיביות או בקשיים כמו הפרעות קשב, וגם ברמת המאקרו החברתית, בתרבות הצריכה והנדסת התודעה, במערכת הפיננסית, במדיניות ורגולציה, במערכת החינוך ובמוסדות קהילתיים.
כדי להתמודד עם רב ממדיות זו נדרש תהליך של בניית אסטרטגיה לאומית כוללת המתייחסת לא רק לפרט אלא גם לגורמים חיצוניים. בניית אסטרטגיה כזו מומלצת על ידי ארגון ה OECD כמפתח לשיפור כישורים והתנהגויות, הגנה על לקוחות, והנגשת סיוע פיננסי אמין.
