מאמרים וכלים

תקציב משפחתי: למה בכלל צריכים את זה?

התנהלות כלכלית לפי תקציב

רוצים משהו מהמבצעים? אין כמו השאלה הזו כדי להמחיש עד כמה קשה להיות צרכן בעולם של שפע. גם אם צלחתם את הקניות בסופר בכבוד ולא נכנעתם לכל המבצעים המפתים והמיותרים של "קנה, הוסף, קבל", או "החבילה הרביעית בשקל", הקופאית אינה מתייאשת וממשיכה לנסות אתכם עד הרגע האחרון ממש.

החיים המודרניים מזמנים שלל מוקדי בילוי ובזבוז והתחרותיות החומרית חסרת הרחמים לא ממש מקלה עלינו לעמוד בפיתויים. כתוצאה מכך אנחנו צורכים, קונים ומבלים, לפעמים בלי לחשוב כלל על הסכומים שאנו מוציאים. הוסיפו לכך את כרטיס האשראי המטשטש את תחושת הוצאת הכסף בפועל והרי לכם מתכון בדוק למינוס בבנק. הדרך היחידה להילחם בכך באופן יעיל: ניהול כלכלת המשפחה. המשפחה שלכם היא עסק שמגלגל הרבה כסף – ואי ניהול הכספים הוא בבחינת מחדל של ממש.

1. זיהוי מוקשים כלכליים

מה גורם לנו לאבד את השליטה על ההוצאות שלנו? הרבה מאוד גורמים. נמנה כמה מהם:

זהירות צריכה מופרזת! 

גורמים רבים מעודדים אותנו לצריכה מוגזמת, פריחתם של חברות ובתי עסק רבים בתחומי המזון, ההלבשה והתקשורת, היצע המוצרים העצום. מערכי מכירות אגרסיביים ומפתים המופעלים ביעילות ע"י גופי המסחר, הקלות בה ניתן לבצע רכישות באינטרנט או בטלפון ואמצעי התשלום המגוונים המטשטשים את ההרגשה שמבוצעת עסקה עליה יש לשלם.

מטף ועד זקן

כבר בגיל צעיר מתחילים הילדים והנוער להיות שחקנים מצטיינים בעולם הצריכה.. הולך ויורד הגיל שבו מתפתחים רצונות לרכישה, ושבני הבית נדרשים לקבל החלטות כלכליות ולנהל את כספם – גם אם מדובר ב"מה לעשות עם הכסף שחסכתי בבייביסיטר" או "כמה להשקיע בקניית קלפי סופרגול".

שלל אפשרויות למימון הצריכה

אם בעבר הבנק היה הכתובת הפיננסית היחידה, הרי כיום המשפחה נאלצת לעמוד אל מול גופים נוספים כמו חברות אשראי וחברות ביטוח, אשר מפתים ומציעים שלל אפשרויות למימון הצריכה שלנו. הלוואות אינסטנט וכרטיס האשראי המונח בכיסו של כל אדם מאפשר לו לבצע רכישות של אלפי שקלים בפעולה אלקטרונית שנמשכת שניות.

חוסר בזמן

דורנו מתאפיין בעבודה הנמשכת הרבה יותר שעות מאשר בדור הקודם. לעתים נדמה שאין לנו זמן אפילו להכין לעצמנו אוכל, אז זמן לארגן את ההוצאות וההכנסות?

2. שליית המוקשים: איזון תקציבי

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2019), ההכנסה הכספית הממוצעת נטו למשק בית עומדת על כ- 17,276 שקלים בחודש וההוצאה הממוצעת למשפחה עומדת על כ- 16,475 שקלים בחודש (כולל האומדן ההוצאה על שירותי דיור בבעלות). ואולם, אין בנתון זה להצביע על כך שמרבית משקי הבית נהנים משכר זה. למעשה, רוב השכירים מרוויחים הרבה פחות מכך. ע"פ דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב, ההוצאות גבוהות מההכנסות ב-80% ממשקי הבית בישראל.

במציאות מורכבת שכזו נדרשת מכל אחד מאתנו חשיבה מעמיקה ותכנון מוקדם ומושכל של ההוצאות. ניהול הכלכלה המשפחתית, השליטה בהתנהלות הפיננסית של המשפחה והמודעות להוצאות שלנו, הם אבן יסוד בעצמאות כלכלית. היכולת להתנהל נכון או לצאת מאוברדרפט רצחני לחירות כלכלית, תלויה ביכולת לאזן בין ההכנסות שלנו לבין ההוצאות.

3. מאיפה מתחילים?

1. שיקוף המצב הכלכלי של המשפחה על ידי רישום מדוקדק של כל ההוצאות וההכנסות.

הוצאות:

א. לבדוק ברמה החודשית את התשלומים שעליהם יש קבלות (חשבונות טלפון, חשמל וכדומה).

ב. להעריך את סכומי התשלום להוצאות אחרות (מזון, תרופות וכדומה) עליהם המעקב הוא בדרך כלל קשה יותר.

הכנסות:

יש לרשום  את כל ההכנסות של המשפחה. לא לשכוח הכנסות כמו ביטוח לאומי, מתנות מבני משפחה וכדומה. מצב זה מעניק שיקוף מלא של ההוצאות לצד ההכנסות. חשוב להדגיש ולשקף את הפער החודשי שבין ההוצאות להכנסות. התחילו באיסוף ושיקוף.

2. יצירת איזון בין ההוצאות להכנסות באמצעות גיבוש תכנית כלכלית פרטנית. זהו השלב השני והמכריע. לאחר שהמשפחה מכירה את מבנה ההוצאות וההכנסות שלה, על פי הסעיפים השונים המופיעים בטופס הוצאות והכנסות חודשי, ניגשים לתכנון התקציב המשפחתי, כאשר בסיס התכנון הוא ההכנסות של המשפחה.

כשיש לכם תקציב משפחתי, אתם לא רק מאוזנים כלכלית אלא נכנעים פחות למבצעים ופיתויים ומתנהלים בצורה חכמה ומושכלת. האמינו לנו: אתם תרגישו מצוין עם זה.

עיצוב ללא שם (17)

פעמונים – חסד בשלימות!

ארגון "פעמונים" פועל משך שנים רבות, לליווי משפחות והוצאתם ממשבריםכלכליים.הנושאים בהם עסוקים אנשי הארגון הם מגוונים:– טיפול בפרעון חובות.– הדרכה…
לפרטים נוספים פעמונים – חסד בשלימות!
מחוון 1 (1)

סיכום תוצאות סקרי המלחמה

על מנת לבחון את השפעותיה הכלכליות של מלחמת 'חרבות ברזל' על משקי הבית, נערכו עבור 'פעמונים' שני סקרים אינטרנטיים בקרב…
לפרטים נוספים סיכום תוצאות סקרי המלחמה
Economic collapse concept, hands stop domino crisis effect, financial and banking problems, recession, financial crisis, bad debt, inflation and interest rates,  asset safety

מה מפחיד אותנו יותר – המצב הכלכלי או הבטחוני?

השנה, מלבד הסקר השנתי הרגיל, ערכנו עוד שני סקרים ממוקדי-מלחמה, שבוחנים את ההשפעות של מלחמת 'חרבות ברזל' על כלכלת משקי…
לפרטים נוספים מה מפחיד אותנו יותר – המצב הכלכלי או הבטחוני?
ללא שם (1280 × 720 פיקסל) (1)

תובנות מחקריות ויישומיות

סיגל פרידמן גמליאלי – מנהלת יחידת המחקר בפעמונים כשמסתכלים על סיפור של משפחות המתמודדות עם סחרור חובות ניתן לזהות סיפורים…
לפרטים נוספים תובנות מחקריות ויישומיות
דילוג לתוכן