חיסכון הוא סכום כסף הנצבר להבטחת הצרכים והרצונות של אדם לטובת ההווה והעתיד שלו. המניעים לחיסכון הם אינדיבידואליים ומשתנים מאדם לאדם. יחד עם זאת, ניתן לזהות מספר סיבות נפוצות לחיסכון הרלוונטיות לכולנו. שמירת סכום בצד כרשת ביטחון, השקעה בתחומי עניין, או רכישה גדולה לטווח הרחוק.
אז למה בעצם קשה לנו לחסוך? ומה ניתן לעשות כדי להתמודד עם אותם הקשיים?
בסוגיה זו עסקו מור לייבל ונופר צמיר מאוניברסיטת בן גוריון במסגרת קורס במנהל עסקים לתואר שני. בעבודתן, הן ניתחו את מושג החיסכון, התופעות החברתיות והכלכליות המשפיעות עליו, החסמים הפסיכולוגים לחיסכון והדרכים להתגבר עליהם. תוכלו לראות כאן חלק מהחסמים והפתרונות.
לקריאת המחקר המלא: 2016_מור לייבל_נופר צמיר_סמינר_עידוד לחיסכון
- דחיינות
הדחיינות היא תופעה נפוצה המתאפיינת בדחייה או הימנעות מביצוע פעולה מסוימת בעלת חשיבות. הדחיינות עלולה להחמיר את המצב הנוכחי שלנו, ובהקשר לחיסכון היא עלולה אף לפגוע בתכנון כלכלי לעתיד.
אז מה עושים?
כדי להילחם בדחיינות, יש לנקוט בגישה של יישום כוונות. כלומר, לבנות תכנית ספציפית שבעזרתה נגיע ליעד מסוים שהצבנו. גישה זו תוכל להיות יעילה אף יותר כאשר התוכנית נבנית לפי תבנית של – "אם… אז…". למשל, אם המטרה היא לחגוג אירוע במסעדה, התוכנית תהיה – אם אני רוצה להזמין ארוחה במסעדה, אז אני צריך לעבוד השבוע שעתיים נוספות בכל יום.
- רציונליות מוגבלת ובורות פיננסית
יכולתנו לקבלת החלטות באופן אופטימלי מוגבלת ממספר גורמים. לעיתים, אין ברשותנו את כל המידע הקיים על מנת לקבל החלטה, או שאנו נמצאים תחת מגבלת זמן שלא מאפשרת עיכוב לטובת קבלת החלטה מחושבת. בהתאם לכך, גם התחום הפיננסי עלול להראות מסובך עבור אלא שלא מתמצאים בו או שאין להם דיי זמן להשקיע בקבלת ההחלטות. על מנת שנוכל לנהל את כספינו, נדרשת לנו לפחות הבנה בסיסית כדי להגדיר את שיעור ההכנסות, הוצאות וסכום החיסכון הדרוש לנו לטובת צריכה עתידית.
אז מה עושים?
– יש לזכור כי הבנקים פועלים למעשה כמו שוק, בו ניתן להתמקח ולהציג חלופות על מנת להגדיל את התשואות ולהקטין עמלות וריביות.
– חשוב לוודא שאנו מודעים לסכום ולתנאים באפיקי החיסכון שלרשותנו.
– שימוש בתכניות מוגדרות לחיסכון דרך מקום העבודה – על פי החוק, יש לבטח כל עובד שכיר בישראל בביטוח פנסיוני באמצעות הפרשות של העובד ושל המעביד. העובד רשאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני מבין שלוש אפשרויות: קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים. בנוסף, עליו לבחור באיזה גוף פנסיוני יופקדו כספיו.
- שיווק וקושי בעמידה בפני פיתויים
תרבות הצריכה המערבית נמנית בין הגורמים המשפיעים ביותר על שוק הצרכנות בישראל. מדובר בהתנהגות צרכנית בה הדגש הוא על חומרנות וקניית מוצרים בשפע ללא התחשבות ברמת הצורך הממשי בהם. בדרך לצריכה מרובה מופעלות על הצרכן פעולות פרסום ושיווק מסיביות. פעולות אלו כוללות שילוב אלמנטים כלכליים ופסיכולוגיים כך שנוצר אצל בצרכן, באופן מודע ובלתי מודע, הצורך המלאכותי לרכוש.
אז מה עושים?
– חיזוק כוח הרצון על ידי התחייבות מראש – בשיטה זו, נוצרת מחויבות חזקה שלא נרצה להפר. החיסכון שניצור למטרה מסוימת אליה התחייבנו, כמו חיסכון לילדים או ללימודים, ייתפס כמחוץ לתחום ויהיה קשה יותר להתפתות ולהשתמש בו למטרה אחרת. מתן שם לתכנית חיסכון למשל, היא פעולה היוצרת מחויבות. כאשר מגדירים מטרה מסוימת עבורה חוסכים, באופן פסיכולוגי, יהיה קשה יותר להשתמש בכסף זה עבור מטרה שונה.
– בהקשר למוקד השליטה העצמית, יש לעודד מוקד שליטה פנימי על פני חיצוני. במקום לתלות את האשמה בגורמים חיצוניים ולהתנהל באופן פסיבי, יש לעודד לקיחת אחריות על מצבנו והתנהלותינו הפיננסית, כך שאנחנו ננהל את הכסף ולא ההפך.
- חשש מהפסד
מאפיין זה מתייחס לנטייה לשקול הפסדים בכבדות יותר מאשר לשקול רווחים. משקי הבית מתרגלים לסכום מסוים בהכנסה הפנויה, וכל הפחתה בו, גם אם למטרות חיסכון, תיתפס כהפסד. לכן, קיימים משקי בית שנרתעים מפתיחת תכנית חיסכון או הגדלה של תכנית קיימת.
אז מה עושים?
במקרה כזה נרצה להדגיש את הרווח על פני ההפסד, כלומר הכסף ה"עודף" המופנה לחיסכון לא הולך לאיבוד, אלא ישמש אותנו במקרה הצורך בעתיד. במקרה והכנסת המשפחה לא קבועה, או שהמערכת הכלכלית סביבנו לא יציבה, החיסכון יכול לשמש כאסטרטגיית "רשת ביטחון".
- השוואה חברתית
מרבית האנשים נוטים להשוות ולהעריך עצמם ביחס לאחרים, כך שלהשוואה החברתית יש השפעה על המוטיבציה לחיסכון בקרב משפחות.
אז מה עושים?
– שיתוף משפחה וקרובים – מחקרים מוכיחים כי תמיכה חברתית תורמת לחיסכון. שיתוף הנושא עם חברים וקרובים, מסייע בהחלפת מידע ובגיוס תמיכה חברתית.
– צפיה בנתונים מהלמ"ס – הצגת נתוני צריכה, הכנסה וחיסכון, לקבלת פרספקטיבה באמצעות נתונים מאומתים המשקפים מציאות.
- קושי בקבלת החלטות
החלטות משמעותיות לגבי ההתנהלות הכלכלית, הופכות לעיתים לקשות ומייאשות.
אז מה עושים?
על מנת שהחיסכון יהיה נגיש יותר עבור המשפחות, יש לבנות תכנית חיסכון פשוטה, בעלת מטרה ברורה, אשר תקל על קבלת ההחלטות בהמשך.
- קניה אימפולסיבית
קניה אימפולסיבית היא צורת התנהגות המאופיינת בקניה ללא מחשבה תחילה, מבוססת בעיקר על דחפים ללא שיקול דעת להשלכות, מה שעלול להוביל לקנייה לא מושכלת.
אז מה עושים?
– הימנעות – מגורמים שמעוררים תשוקה כלפי דבר ספציפי. למשל, להגביל כניסה למסעדות.
– קביעת חוקים לדחייה – כמו למשל לפעול רק לאחר תאריך מסוים או התייעצות עם בן הזוג. ההנחה היא שאם נתנגד לתשוקה באותו הרגע הקריטי, היא תופחת לאחר מכן. ניתן להשתמש בהסחות דעת כאסטרטגיה לדחייה, וכך להימנע מהגירוי והתסכול שבזמן המתנה.
– שימוש בתחליפים – קביעת תגמול קטן אך מידי שיפחית את התשוקה לרצון המקורי.
– נדגיש את תחושות האשמה והחרטה שעולות לעיתים לאחר מעשה, כך שאנשים ימנעו מלפעול בצורה כזו שתגרום להם לחוש את התחושות האלו שחוו בעבר.
– חישוב העלות הכלכלית, הכוונה לתרגם את הפעולה למונחים פיננסיים ולהימנע מלוותר ולתרץ לעצמינו ש"מגיע לנו".
