המחקר עוסק בזמינות של משאבים קוגניטיביים ומנטליים המאפשרים לפרט להישען על הידע הפיננסי שלו בתהליכי קבלת החלטות.
בתקציר זה בחרנו להציג רק את חלקם של הממצאים והמסקנות, הנוגע לתכנית הליווי הכלכלי של פעמונים.
במסגרת המחקר נבחנו הגורמים המשפיעים על ההצלחה של תכנית הליווי הכלכלי בעמותת פעמונים. מחקרי עבר הראו שלהתערבויות בתחום ההתנהגות הכלכלית יש השפעה שדועכת יחסית מהר.
המחקר כלל ניתוח של קרוב ל 6000 מקרי משפחות שעברו ליווי כלכלי בפעמונים בין השנים 2011-2015 (ללא 2012).
בנוסף, נערכו שני סקרים בקרב בוגרי תכנית הליווי שהשתתפו בלפחות שלושה מפגשים והשלימו את התכנית 2-5 שנים לפני הסקר, ונותחו 432 שאלוני תחילה או סיום ליווי של משפחות.
הממצאים המרכזיים של המחקר
המשפחות נכנסו לתכנית בממוצע עם מינוס של 783 שח, סיימו בפלוס של 841 שח, ולאחר שנתיים עד חמש נותרו עם פלוס של 29 שח. כלומר הם לא חזרו לנקודת הפתיחה שבה נכנסו לתכנית.
זוהו שני מסלולים ליציאה מן המצב:
- בעלי הכנסות נמוכות – עלייה משמעותית בהכנסות, אין שינוי כמעט בהוצאות.
- בעלי הכנסות גבוהות – אין שינוי בהכנסות, ירידה משמעותית בהוצאות.
התכנית אפקטיבית (גם בהשוואה לתוכניות אחרות), אבל בעיקר לאנשים בעלי משאבים שאינם מודעים למצבם. לכן שיקוף של הוצאות, הכנסות, חובות ונכסים, בתחילת תהליך הליווי הינו כלי מאוד אפקטיבי. כמו כן התכנית מאוד אפקטיבית בהנחלה של עקרונות צרכניים, אבל אנשים מתקשים לאמץ את העקרונות המורכבים של ניהול תקציב, תכנון וכדומה.
הרוב המכריע של המשיבים לא חווה בשנה האחרונה אירועים כגון מגבלות על חשבון הבנק או חסימה של כרטיס האשראי (רק 7% חוו זאת בשנה האחרונה לעומת 15% מהאוכלוסייה).
יחד עם זאת רק לשליש מהמשיבים חיסכון הגבוה מהכנסתם החודשית, וכן חלה עליה בגובה החוב המדווח, מחוב ממוצע של 91 אלף ש"ח בסיום התכנית לחוב של 133 אלף שקלים.
להכנסה השפעה עצומה על מצב המשתתפים בסיום ואחרי התכנית.
בסיום התכנית – בעלי הכנסות נמוכות מאוזנים, בעלי הכנסות גבוהות שומרים 4% מההכנסה.
בטווח הארוך – בעלי הכנסות נמוכות לא שומרים על איזון תקציבי.
בנוסף קיים אפקט של דעיכה. ירידה איטית ומתונה בהתנהגות הכלכלית, עדיין הרבה יותר טוב מכפי שהיו לפני התכנית. מגיעים למעשה למצב דומה לזה של האוכלוסייה הכללית.
