הגעתי כי הסדנה הייתה קל"ב. הייתי ב"ברוך" ורציתי להציל את עצמי. בקבלה לסדנה עברתי ריאיונות – שלושה ריאיונות, וכשהגעתי הייתי בטביעה מואצת. הבנתי שאין לי אפשרות לא לעשות את זה ואני הולכת לנצח את זה. חששתי מהצורך בחשיפה. אני מאוד שומרת על פרטיותי ולא ידעתי איך זה יהיה. ואמרתי לעצמי שאם באים אלי בגישה של אני לא בסדר ויעשו לי נו-נו-נו אני קמה והולכת. חששתי גם מהטפת מוסר ומשיפוטיות. פחדתי שיגידו לי, שיטיפו לי שאני לא בסדר. גיליתי גישה אחרת לגמרי של רגישות ועדינות – התקשורת, צנעת הפרט, תמיכה ותשומת לב רבה.
כשהבנתי שמפרגנים, יכולתי להתפנות ולעשות את העבודה באושר. במפגשים בהתחלה הייתי עסוקה במה לגלות ומה לא לגלות בקבוצה.
טלי המנחה הצילה אותי ושלפה אותי מה"ברוך". היום החובות מסודרים, ההוצאה כמעט מאוזנת. אני צריכה להקפיד, קרו לי כמה דברים, אני עובדת במזומן, לא לוקחת יותר הלוואות, יש לי שקט, יש לי רווחה שאני לא צריכה לקום בבוקר ולחשוב מה אני עושה כשהבנק יתקשר. השקט – אני יכולה לחיות את החיי יום-יום. תחושה והידע שקיבלתי, זה הבנה לטווח הארוך.
בעבר הייתי מתכננת ברמה חודשית. במפגשים האחרונים הדגשתם שהחובות זמניים ומתוך זה הבנתי שבעוד כמה שנים החובות ייגמרו ואני עשירה. הסתכלתי בעצמי במראה בבית וחייכתי לעצמי ואמרתי אני עשירה!
התובנה שלי: להיות מתוכננת, אני רושמת כל דבר. אני מלווה את משפחתי ונותנת להם טיפים ממה שלמדתי כאן. תודה לקבוצה על ששמרתם עליי ושיתפתם ושמרתם ולא סיפרתם לשכונה. ואני מתמודדת לבד והצלחתי.