רציתי לשתף אתכם בסיפור שלנו, אנחנו משפחה נורמטיבית ממרכז הארץ. עובדים ומפרנסים ודואגים לארבעת ילדינו ככל שידנו משגת. לפני זמן מה פוטרתי מעבודתי עקב בעיה רפואית בה לקיתי ועל כן הלכתי לחתום אבטלה מספר חודשים עד שאמצא סידור אחר. לאחר כמה חודשים בהם חיפשתי עבודה קיבלנו מכתב מבנק לאומי כי אנו מפגרים במספר קטן של תשלומי המשכנתא ומיד קיבלנו צו פינוי מביתנו. לא עזרו כל הצעותינו להגיע להסדר הגיוני עם הבנק, כזה שנוכל לעמוד בו. הם החליטו לנקוט במדיניות יקוב הדין את ההר. בצר לנו פנתה אשתי לארגון פעמונים חמישה ימים לפני תאריך הפינוי מהבית באמצעות דף הפייסבוק של הארגון בזו הלשון:
"לפני מספר ימים ראיתי בתוכניות האקטואליה השונות בערוצי הטלוויזיה את הסיפור של בנק לאומי ונוחי דנקנר ומחיקת החובות שלו ולא יכולתי שלא להזדהות.
בעלי פוטר עקב בעיות רפואיות מעבודתו ועקב כך נעזרנו בקצבת האבטלה לה היה זכאי. לצערי הקצבה שעמדה על 4000 ש"ח בלבד לא הספיקה לכלום מלבד שרידות של אוכל, וביחד עם משכורתי זה היה הדבר לו שאפנו: אוכל לארבעת ילדינו. בעקבות זה המשכנתא חזרה במשך החודשים (11 חודשים) והנה מצאנו את עצמנו עם פינוי שאמור לקרות ב-22 לחודש. כל מאמצנו להגיע להסדר מול בנק לאומי עלו בתוהו… הצענו לשלם 30,000 ש"ח ופריסת תשלומים של 1000 ש"ח כל חודש למשך 3 שנים בנוסף למשכנתא, אך הבנק עומד על שלו בטענה שלא מוכן להגיע לפשרה למרות שלא ביקשנו מחיקת חובות. מיותר לציין שהחוב הגבוה הוא בעקבות העמלה בסך 10,000 ש"ח עבור עורכת הדין של הבנק בנוסף לריביות שהמדינה גובה.
אנחנו, בעלי ואני, עובדים עכשיו בכבוד ומנסים להרים את ראשנו למרות הקשיים שנוצרו אך האטימות מסתבר גדולה מכפי שחשבנו. אנחנו נואשים מאוד.
פנינו לכולם אך טרם קיבלנו תשובה. אבקש את עזרתכם."
לא עברו מספר שעות ודידי דובר הארגון התקשר אלינו במטרה לבחון איך אפשר לסייע כמה שיותר מהר. ראשית הוא שידך אותנו ליוני כהן, יועץ מקצועי בפעמונים, ששמע ארוכות את הבעיה אליה נקלענו, ובעצה טובה נתן לנו הוראות מיידיות מה לעשות מול הבנק, על מה להתגמש ובעיקר על מה לא.
במקביל דידי קיבל את הסכמתנו לפרסם את הסיפור בתקשורת. מכאן סיפורנו קיבל תפנית דרמטית. כבר באותו ערב התראיינתי לכמה אמצעי תקשורת ויחד אתי המוני אנשים הביעו את מחאתם על התספורת לה זכאי טייקון ענק אבל האזרח הקטן תמיד נדפק עד הסוף.
ברשתות החברתיות ובכל אמצעי אחר החלה סערה ציבורית ותקשורתית וכבר באותו הערב הוציא בנק לאומי הודעה שהוא "מקפיא את ההליך" לגבי מחיקת החוב לדנקנר. לנו זה עדיין לא עזר.
למחרת נפגשנו עם נציגי הבנק ובאמתחתנו העצות של יוני מפעמונים וניסנו להגיע לפשרה סופית. שוב חשוב לי להדגיש: לא ביקשנו שום "מחיקה". רק הסדר הגיוני להחזרת התשלומים. למרות הלחץ הכבד והניסיון של בנק לאומי בתחילת הדרך לרדת מהעץ של מחיקת החוב לדנקנר – נציגי הבנק שעמדו מולנו לא הסכימו להצעתנו. עמדנו חסרי אונים ארבעה ימים בלבד לפני הפינוי מהבית. למחרת עוד כתבה ועוד לחץ ציבורי ותקשורתי על הבנק ופתאום, חל המפנה המיוחל. הבנק החליט "לגלות רגישות" כהגדרתו.
הוא לא היה מגלה רגישות אילולא סייעו לו בכך הלחצים הכבדים שהופעלו עליו ושזכינו לקחת בהם חלק.
סוף דבר, לאחר שהגענו להסכמה הגיונית עם הבנק ולשמחתנו נשארנו בביתנו ובוטל צו ההוצאה לפועל רגע לפני שנכנס לתוקפו, כתבנו שוב בדף הפייסבוק של פעמונים:
"אומרים שצדיקים ומלאכים יש בשמיים… מסתבר שגם כאן על כדור הארץ יש לא מעט מלאכים וכן אתם עומדים בראש…
אין מילים שיכלו לתאר את הרגשתנו והתודות אותן אנחנו חייבים לארגון פעמונים… בימים של אופל וכאב כשכל הדלתות נסגרות והתוגה וחוסר הוודאות אופף אותנו אתם הייתם שם… במילים החמות בעידוד הבלתי נגמר ובליווי שלא הפסיק. אתם אלו שנתנו לנשמות הכואבות והדואגות לנוח טיפה….
ליוני שייעץ לנו בכל רגע וזכינו בזכותו לעזרה מסרו תודה רבה.
ומעל הכול, לדידי שהיה לנו כחבר ואח ובלעדיו השמים היו קודרים ושחורים יותר.
אנחנו האנשים ממעמד הביניים שידעו ימים יפים ושואפים לימים טובים יותר נעמוד לרשותכם בכל רגע ונעזור לכל מי שיחפוץ
תודה רבה ובאהבה.
