ענת לוי (48)
גרושה מזה 20 שנה
אם לשני ילדים בוגרים אהרון מתנאל (24) והודיה בת-אל (21)
לוחמת בחיל התותחנים
מתגוררים בשכונת הר חומה בירושלים

ענת עובדת בחברת המים של ירושלים, הגיחון מזה 20 שנה, כמפרנסת יחידה הגיעה לפעמונים בעיקר כי "רציתי לעשות סוף לבזבוזים שלי". את המינוס עד כה הייתה סוגרת גם מהעבודה השניה בניקיון בתים.
בזכות פעמונים היא נמצאת כיום בעיצומו של הליך בו השינוי במצבה הכלכלי הוא דרמטי. לדבריה, ההליך גם סיפק לה הקניית כלים לניהול חיים כלכליים טובים ונכונים יותר. "כאם חד הורית שכל הנטל נופל עליה לבד, אני עובדת קשה בשתי עבודות. עם זאת, היה ברור לי שאני מבזבזת הרבה מעבר למה שצריך בעיקר מתוך רצון שלא יחסר כלום, לילדים בעיקר. וכן, אני מודעת לזה שזה לפעמים באוויר.

בעבר הייתי מבזבזת את רוב המשכורות שלי על בגדים, היום, משום מה זה יותר על אוכל. שני הילדים מתגוררים איתי בבית. הילדה בצבא והילד רק חזר מהודו וההוצאות רק גדולות. תחשבי על זה, הייתי יכולה לעשות קניות של 700 שקלים רק לערב שבת כשאני יודעת שחלק מהמצרכים שקניתי הם סתם. מיותרים. זה היה בלתי נשלט וכשהחשבון היה מגיע זה היה מתסכל. עד שהחלטתי שדי. די לעבוד קשה בשתי עבודות ודי למינוסים. אפשר לומר שלפעמונים הגעתי בכדי לנוח קצת מכל הלחץ.

אני באמצע ההליך אבל כבר רואים שינוי מהותי במצבי הפיננסי. הורדתי את ארבעת הויזות שלי ואני עם ויזה אחת שהיא משמשת יותר כ "ויזת חירום" למקרה שנתקעתי בלי דלק או כסף כיס. לא מוציאה ממנו מעבר ל-500 שקלים בחודש. הקניות צנחו ואני לא מעיזה לצאת מהבית בלי רשימה. למשל ביום שישי האחרון קניתי רק ירקות ב-100 שקלים כי היה לי מצרכים בבית. קונה את מה שצריך ולא מעבר לזה. התאפסתי עם הכפילויות בביטוחים. בגדים זה כבר לא מסע מטורף. בעבר אם הייתי קונה ארבע או חמש פריטים בכל קניה, היום יכול לעבור חודש מבלי לקנות ואם קונה – זה פריט אחד.

החיים היום יותר קלים, ללא לחצים ממצב החשבון, כבר חודשים שלא מתקשרים אלי מהבנק,  סוף סוף התחלתי לחסוך. והכי חשוב – עכשיו אני יכולה להגשים חלום ישן ולטוס לאומן. אילולא ריקי המקסימה מפעמונים אני לא יודעת אם הייתי שורדת את ההליך הזה. היא מדרבנת ובדרך שממש כייף איתה. הטיסה הזו היא בהחלט בזכותה.

ענת לוי, משתתפת בתוכנית קידום משפחות (בסיוע "קרן ידידות טורונטו")