איך נשמור על כדור הארץ וגם נחסוך כסף

גרטה טונברי השוודית הייתה רק בת שמונה כששמעה לראשונה על ההתחממות הגלובאלית. מאחר שלא הצליחה להבין למה אף אחד לא עושה משהו בנדון היא שקעה בדיכאון כבד, ובגיל ארבע־עשרה החלה להפגין מדי יום שישי מול בניין הפרלמנט בשטוקהולם. היא סחפה אחריה מאות אלפי צעירים ברחבי העולם שדרשו מהממשלות לנקוט צעדים משמעותיים בעניין משבר האקלים.

אז נכון, לא כולנו קורצנו מהחומר הקשיח שממנו עשויה גרטה, אבל חשוב שנבין – משבר האקלים הוא לא "פייק ניוז", לא מדובר בהובי שנועד להעסיק עשירים בשעות הפנאי שלהם. המשבר אמיתי ומגובה באלפי מחקרים המראים את הקשר הישיר בין ההתחממות הגלובאלית לאירועי מזג האוויר הקיצוניים (בצורות, שיטפונות, גלי חום והוריקנים) והנזקים העצומים שהם מחוללים.

אנחנו ב"פעמונים" יודעים כבר מזמן שקשה ללמד כלב זקן טריקים חדשים, אבל האנשים שמגיעים אלינו מבינים ששינוי ההרגלים הוא הכרחי. קבלו ארבעה דרכים להפוך את החיים שלכם לירוקים יותר מבלי להוציא יותר כסף ואולי אפילו לחסוך:

שקיות פלסטיק בסופרמרקט

בשנת 2002 נחקק באירלנד חוק שמחייב תשלום מס של 33 סנט (כשקל וחצי) על כל שקית חד פעמית. נחשו מה קרה? אין יותר שקיות פלסטיק באירלנד. מה עם סקנדינביה? אותו הדבר. אם תיכנסו לסופרמרקט בדנמרק תמצאו שקיות פלסטיק ונייר (ממוחזר) במחיר של כ־4 קרונות (בין שקל וחצי לשניים). הרעיון ברור, לא?

כמה מכם היו ממשיכים לשלם עבור שקיות הניילון בסופר אם כל שקית הייתה עולה לנו בין שקל לשניים? כמה מאיתנו היו ממשיכים לשכוח להביא שקיות רב פעמיות מהבית? זו רק שאלה של זמן עד שישראל תתיישר עם שאר העולם. הצריכה של הפריט המזהם הזה מוכרחה לדעוך. חלק גדול מהשקיות האלה מגיע לים והורג את בעלי החיים, או "סתם" נכנס למערכת העיכול שלהם ומתגלה כשאנחנו רוצים להכין דגים ליום שישי. כדאי שנתחיל להתרגל ולהרגיל גם את שאר בני המשפחה לשמור שקיות בד ברכב, מקופלות בתיק, נחות בסלסלת האופניים או תלויות ליד הדלת.

כלים חד פעמיים

אם היה ענף אולימפי בצריכת כלים חד פעמיים, ישראל הייתה קוטפת מדליות זהב בכל הקטגוריות. הענף מגלגל בין חצי למיליארד שקל בשנה והיד עוד נטויה. למה לשטוף כלים אם אפשר פשוט לקנות מיליוני פריטים לא מתכלים במחירים מגוחכים? אפס רגולציה בנושא ואפס הגבלות הביאו את ישראל לשיאים לא הגיוניים ביחס לשאר העולם בצריכת המוצרים המזהמים הללו.

אם תנסו לארגן מסיבה בשטוקהולם, תתקשו למצוא כלים חד פעמיים ואם כבר תצליחו, תשלמו עליהם לפחות פי עשרה ממה שאתם רגילים, שכן כמעט ואין חנויות שמוכרות כלים כאלה, ודאי לא בכמויות המטורפות שקיימות בארץ, והמחירים גבוהים באופן משמעותי.

בכל רחוב ישראלי ממוצע יש לפחות חנות אחת שמוכרת מאות קילוגרמים של כלים חד פעמיים לא מתכלים. היינו מצפים מהממשלה לפעול למיגור התופעה – להטיל מיסים או קנסות, לאלץ את המוכרים להעלות מחירים שירתיעו את הצרכן ויגרמו לו לחשוב עשר פעמים על הנוחות האישית שלו ביחס לזיהום הסביבתי שהוא מייצר, אבל כרגע זה עדיין לא קורה. לכן האחריות מוטלת עלינו, הצרכנים.

במקום לקנות מאה כוסות פלסטיק בעשרה שקלים – עצרו, קנו עשר כוסות מתכלות ולמדו גם את הילדים לא לזרוק כל כוס בתום השימוש. חנכו אותם להקריב את חוסר הנוחות הקל בהווה תמורת עתיד נקי יותר.

יד שניה

הפסיקו לקנות דברים שאתם לא צריכים. הייתם מאמינים שעל פני כדור הארץ יש כיום יותר חומרים שנוצרו על ידי האדם מאשר חומרים טבעיים? זו עובדה. חולצות ב־29.90, צעצועים מפלסטיק ב־19.90 – זה זול וזמין, אז נקנה עוד ועוד בגדים וחפצים שאף אחד לא צריך. אין לנו אפילו מאמר אחד על חיסכון שלא נכלל בו הנושא הבוער הזה.

מחקרים מראים שתהליך ייצור של חולצת טריקו אחת מצריך שימוש בכ־2700 ליטרים של מים להשקיית הכותנה שממנה היא מיוצרת. אלפי ליטרים של מים ודלק מתבזבזים בתהליך הייצור והשינוע של אותם פריטים זולים וזמינים. אנחנו מתעללים בכדור הארץ, מגדילים הכול בשקל ושורפים את העתיד תמורת הווה זול וזמין. עשו טובה, עד שימציאו פלסטיק מתכלה וכותנה שגדלה באופן עצמאי פשוט תצרכו פחות. זה טוב לכם, טוב לסביבה וטוב לחשבון הבנק.

בואו נכבד את הכדור

עד מרץ 2020 הנחנו שרק פגיעה בכיס (התייקרות מוצרים) או חקיקה יצליחו לחולל שינוי אמיתי בתחום איכות הסביבה. מומחים מאמינים שמגפת הקורונה היה רק קדימון למשבר האקלים הצובר תאוצה, ושאנו אמורים להפיק לקחים ולנקוט בצעדים כדי להימנע מקטסטרופה גדולה בהרבה.

בדו"ח שפרסם המשרד להגנת הסביבה בדצמבר2021, צוטט מזכ"ל האו"ם שקבע כי על בני האדם לשנות מסלול. הקורונה חשפה את הלקח שעלינו ללמוד ואת חובתנו לכבד את העולם שבו אנו חיים. מצב הטבע משפיע על הכלכלה, על הבריאות, על הצדק החברתי ועל זכויות האדם.

בשורה התחתונה – אם ההבדל במחיר לא משמעותי, לכו תמיד על האופציה הסביבתית. הכניסו את הגורם הסביבתי למערכת השיקולים שלכם והתחילו לפעול ברמה היומיומית: כבו את האור כשאתם יוצאים מהחדר או את הטלוויזיה אם אף אחד לא צופה, התקינו שעון לדוד החשמלי, יבשו את הכביסה בשמש, השתמשו בפריטים רב פעמיים כמו בקבוקי מים ושקיות בד, הפרידו אשפה, גדלו צמחי תבלין, לכו ברגל או רכבו על אופניים במקום לנסוע, השתדלו לקנות תוצרת מקומית כדי לחסוך עלויות שינוע – חוללו בעצמכם את השינוי שאתם רוצים לראות בעולם. מיטיבי לכת יכולים לנסות להכין קומפוסט משאריות ירקות ופירות או למחזר כל מה שאפשר – החל מבגד שאינו בשימוש שיכול להפוך לפריט אחר עם קצת כישרון תפירה, או אפילו בננות בשלות מדי שיכולות להפוך לעוגה.

בהצלחה.