כל ערב חג הוא אולי המאורע החגיגי ביותר בלוח השנה, והוא טומן בחובו גם לא מעט אתגרים. המרכזי שבהם: הסעודה. במילים קצת פחות פוליטיקלי קורקט: אירוח של 30-20 אורחים בממוצע ובהם מספר רב של זאטוטים. אז נעזוב לרגע את אדריכלות הפנים שתצליח לדחוס את כולם סביב שולחן אחד ואת הלוגיסטיקה הכרוכה בשינוע כיסאות אל הסלון שלכם, ונתמקד בבעיה המרכזית: המזון עצמו. איך אפשר להתארגן למאורע רב המשתתפים הזה בצורה היעילה ביותר? הנה כמה טיפים שיסדרו לכם את הראש ואת שולחן החג.
- התקציב: לארח בערב חג זו משאבת כספים רב מערכתית הכוללת הוצאות על מזון, מוצרי ניקיון, בגדים חגיגיים ובילויים עם הילדים. הגדירו תקציב כולל להוצאות החג וגזרו ממנו את התקציב לארוחות בכלל ולארוחת ליל הסדר בפרט. בלי תקציב כזה, הסבירות שהמינוס שלכם בבנק יגדל או שתזדקקו להלוואה אחרי החג – גבוהה. גבוהה מאוד.
- הרשימה: הנטייה שלנו כמארחים היא להעריך בגדול כמה מנות צריך, ולקנות בדיוק פי שניים. אז עזבו הערכות והתחילו בחישובים: וודאו כמה מוזמנים צפויים להגיע בפועל, כמה מהם בוגרים וכמה ילדים. עכשיו אפשר לחשוף בפניכם את הנוסחה הסודית לחישוב מספר המנות: מנה לכל סועד. קראתם נכון, ל-20 סועדים בוגרים קונים 20 שניצלים. לילדים אפשר לפצל את השניצל לשניים (לפי חישוב של שניצל אחד לשני ילדים).
- הקניות: את הקניות כדאי להתחיל בזמן: מזון יבש וקפוא דוגמת אורז, ירקות קפואים, מצות וכדומה, ניתן לקנות זמן רב מראש כדי להימנע מלחץ ברגע האחרון. כל הטיפים הידועים על קניות חכמות חלים גם על קנייה לחג: דבקו ברשימה ולא במבצעים מפתים, אל תבואו רעבים, בדקו חלופות זולות למותגים המוכרים (במדפים התחתונים בדרך כלל) וכולי.
- התפריט: שעות חשיבה רבות מוקדשות לשאלה: מה להכין? בדרך כלל זהו השלב שבו השד הקולינרי בוקע מתוכנו ומנסה להרשים את החותנת עם מנות כמו קבבוני טלה מקורמלים על מצע עלי ארוגולה ורימונים. אז עשו לעצמכם טובה והכניסו את השד חזרה אל הבקבוק. אל תנסו לקלוע ספציפית לטעם של כל אחד מהמסובים ואת ההבלחות הקולינריות השאירו לט"ו באב. זה הזמן לטעם שיקלע למכנה המשותף הרחב ביותר: טעים, פשוט ואהוב. אל תנסו גם לגוון יתר על המידה.
- הכמויות: מבשלים רבים חוששים שהאוכל שבישלו "לא יספיק" זאת למרות שברור לכל מארח ולכל מארחת שמאורע מעין זה לא תועד מעולם. מחשבה מעוררת אימה זו, גורמת פעמים רבות לרכישת כמויות מזון שלא היו מביישות גדוד צבא סדיר, ולמרבה הפלא חלק מהמזון הנרכש מוצא את דרכו לפח בסיום הארוחה. בעת תכנון הכמויות יש לזכור שהכמות אותה אוכל אדם ממוצע איננה משתנה הרבה גם כאשר מדובר בארוחת חג. להלן כלל אצבע שיסייע לכם לשמור על שפיות: בארוחת ערב חגיגית יאכל אדם ממוצע כ-200 גרם חלבון, בתוספת פחמימה של כ-150 גרם ותוספת ירק (חי או מבושל) של כ-100 גרם.
- ההכנות: כבר בשלב בניית התפריט יש לשלב תוכנית לבישול: מה יבושל מתי. ניתן לכלול בתפריט מנות שניתן להכין מראש ולהקפיא כמו פשטידות, מנות שניתן להכין באופן חלקי ורק לסיים את בישולן ביום יומיים האחרונים ומנות שניתן להכין מראש כמו צלי ומרק שטעמן אף משתבח לאחר יום יומיים. גם קינוחים מסוימים ניתן להכין מראש מבלי שהדבר פוגע בטעמם. שימו לב: כאשר מבשלים לאנשים רבים זמני ההכנה שאתם רגילים אליהם עשויים להשתנות וגם גודל כלי הבישול והאפיה לא תמיד יספיק כדאי לשקול את הכמויות בהתאם לכלים הזמינים לבישול ולהגשה.
מה משותף לכל הטיפים האלה? חשיבה ותכנון. האויב הגדול ביותר של ארוחת ליל הסדר היא ההדחקה. אז במקום להדחיק את העובדה שגדוד אנשים מגיע אליכם לערב החג, שבו כבר עכשיו לתכנן את הארוחה: משלב התקציב ועד שלב ההכנה. זכרו: חוסר תכנון הוא תכנון הכישלון. חג שמח.
